(English after the Hebrew)
כצפוי, התחלתי לחפף. יומיים דילגתי על הנושא המוצע, היום מנסה לעשות תיקון.
What does it mean to live boldly – מה זה אומר לחיות באומץ
אה, זה קל. זה אומר לא להיות אני.
זה אומר לא לפחוד להחליט, לא לפחוד לעשות, לא לפחוד לשלם את מחיר ההחלטות השגויות. לא לפחוד מטעויות, לא לפחוד משינויים.
אבל הרי רק כוכב אחד לבד מעז, והוא בטח לא אני. שנאמר:
"איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
איך הוא מעז, למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני, בעצם, לא לבד." (נתן זך)
בעצם, כשחושבים על זה, גם הרקפת הבודדת שלי העיזה. ואם כבר מדברים על רקפת בודדת, ישנו גם קטע הפסנתר הקטן הזה, של שומן, על הפרחים הבודדים (Schumann, Einsame Blumen). אף הם כנראה מעיזים ואמיצים, גם אם בפשטות אין קץ.
*
What does it mean to live boldly
It means being unlike me. It means daring to make decisions and live with the consequences. It means not being afraid of change and of getting it wrong.
Perhaps somewhat like Natan Zach's poem about the lonely star that dares (See above, within the Hebrew version). Perhaps also like my lonely cyclamen.
Or Schumann's Lonely Flowers.
אוי עדה.
למדתי הרבה דברים מהפוסט.
1. אומרים לפחוד ולא לפחד כמו שחשבתי.
2. מתוך השיר שציטטת ניתן ללמוד שנתן זך איתך ושכיוון שהוא לא לבד, גם את, לא רק שאת שאינך לבד, את כנראה מוקפת בקהל גדול שממעט להעז.
3. את מאוד מחמירה עם עצמך
אהבתיLiked by 1 person
תודה, תמי. בעניין 'לפחד', לדעתי אפשר גם:)
אהבתיאהבתי
הזכרת לי עכשיו את אמא שלי במובן מסוים.
אני זוכרת שאחרי הצבא, רציתי להרשם ללימודי רפואה. אמא שלי עשתה ככל יכולתה כדי לשכנע אותי לא להרשם רק כי היא לא רצתה שאתכשזב אם כנראה לא אתקבל (במקום לראות איך אני יכולה לשפר את עצמי כדי כן להתקבל)…
אהבתיLiked by 1 person
אצלי זה היה הפוך. אבא שלי נורא רצה שאלמד רפואה ועשה הכול כדי לשכנע. אני זו שפחדתי ולכן ויתרתי.
אהבתיLiked by 1 person
יש משהו שבאמת מאוד קשה בסירוב. אפשר להגיד שאחרי סירוב את נמצאת באותו מקום שבו היית נמצאת אם לא הגשת בקשה מלכתחילה (כלומר את לא לומדת רפואה) אבל אני מניחה שיש עלבון מסוים בסירוב.
מצד שני, אני מכירה אנשים שרצו ללמודל תואר מסוים והתעקשו לעבוד יותר קשה כדי להתקבל. המפקדת שלי בצבא למשל חזרה לפחות פעמים על הפסיכומטרי ועבדה מאוד קשה כדי לשפר אותו ביםן לבין כדי להתקבל ללימודי משפטים, וחיפוש מהיר בגוגל גילה שהיא עובדת כעורכת דין עד היום….
אהבתיLiked by 1 person
פינגבק: https://odblogiada.wordpress.com/2022/01/11/bloganuary-11/ – Bloganuary
אה, בעניין הזה יש שורה משיר של ג'ניס ג'ופלין:
FREEDOM IS JUST ANOTHER WORD FOR NOTHING LEFT TO LOOSE
אני חושב, שיש הרבה אמת בשורה הזו.
צריך לזכור, שלחיות באומץ – אין פירושו לחיות, בהכרח, בטוב או בנוחות.
לא כל האמיצים גומרים במקום טוב.
אם נסתכל, לדוגמה, מהבחינה הכלכלית – רבים מה"אמיצים" גומרים בפשיטת רגל.
מחיר "ההחלטות השגויות, הטעויות, השינויים" – יכול להיות גבוה ולא שווה.
כשאת מסתכלת, במבט לאחור, על חייך הפחדניים – השאלה היא לאן החיים הפחדניים הובילו אותך.
אם היית/הינך מאושרת – הרי שהפחדנות השתלמה היטב.
אהבתיאהבתי
כן, זה חשבון מסובך. קשה לדעת מה התשובה הנכונה, כי הרי אין לי קבוצת ביקורת: עשיתי רק דבר אחד בו זמנית, ולא את הדבר והיפוכו:)
אהבתיאהבתי
הפחד משתק ולכן אני בעד להעז מדי פעם ולא לא נדע לעולם מה הפסדנו ומה ביכולתנו להשיג.
אהבתיאהבתי
הנה היום העזתי וקבעתי תור לחיסון הרביעי. עד שיגיע התור, עוד יש לי הזדמנות להעז ולבטלו:)
אהבתיLiked by 1 person
אולי יש עבורך עניין בקישור המצורף:
https://www.ynet.co.il/news/article/bkqnv3s3f
אהבתיאהבתי
כן, כמובן, תודה. זה טיעון שעלה כבר בארץ כמה פעמים על ידי אימונולוגים ורופאים אחרים, מאלה שלא מקבלים במה בתקשורת הרגילה. אני מחכה לראות מה משרד הבריאות יגיד על זה. יכול להיות שיש לו הסבר מתקבל על הדעת – אבל העובדה שהוא מעדיף לא להתייחס לטיעונים כאלה (או מסתפק בכותרת המעצבנת 'פייק ניוז', בלי לפרש), פוגעת באמינות שלו בעיניי.
אהבתיאהבתי
תודה על היצירה היפה הזו! וגם אני מפחדת הרבה.
אהבתיאהבתי
על לא דבר, תודה לך! אני שמחה ששמעת ואהבת.
אהבתיאהבתי
אני לא הייתי מעז, ואני בעצם לא לבד. זו תמצית הדברים. מה שאני יכולה לתרום כאן הוא שאין שום סיבה לחשוב שאפשר לא לפחוד (או לא לפחד), והאמיצים בעיני הם אלה שמעזים למרות שהם פוחדים. מסכימים לחוש את הפחד ופועלים בכל זאת. ויש לי הרגשה עדה יקרה שאת בכל זאת כן קצת מאלה…..ואם תחשבי קצת על כל השנים, תראי שאני צודקת.
אהבתיאהבתי
מסכימה מאוד שגם האמיצים פוחדים. אולי בדברים מסוימים יש לי קצת אומץ מן הסוג הזה, אבל הם מועטים… תודה:)
אהבתיLiked by 1 person
אכן אהבתי את היצירה של שומאן שהבאת כאן, למרות שהוא לא הפייווריט שלי, קצת מסובך מגשש כזה, משקף לי סיבובי נפש מורכבים. בתיכון (הייתי במגמת מוזיקה) כולם ניגנו שומאן, אולי זה מתחבר לתסבוכות של גיל ההתבגרות, אבל אני העדפתי ת שוברט…. אף אחד אחר לא….
אהבתיאהבתי
אני בתור ילדה די ״אולצתי״ ללמוד מוזיקה קלאסית על פסנתר. החלום של אבא שלי כילד היה ללמוד פסנתר אבל מסיבות כספיות ותרבותיות (משפחה דתית) הוא לא זכה לזה, ואני הייתי אמורה להגשים את החלום במקומו.
אבל בתור ילדה פשוט לא התחברתי ולא אהבתי מוזיקה קלאסית, ואני חושבת שדווקא האילוץ ללמוד פסנתר הוביל אצלי ליותר אנטגוניזם לנושא. אבל כיום כמבוגרת קצת חבל לי שלא למדתי את הנושא לעומק יותר לאורך השנים, ושלא נוצר לי החיבור עם המוזיקה הקלאסית למרו תשאני חובבת מוזיקה (ויש יוצרים רבים שמבחינתי הם ״קלאסיקה מודרנית״).
אהבתיאהבתי
איריסיה, בתווים שלי כתוב בתור הוראה לביצוע: einfach. שזה אומר: פשוט, בפשטות:)
האמת שלמנגינה הספציפית הזאת זו נראית לי הוראה מתאימה.
אהבתיאהבתי
לא לפחד מטעויות זה בהחלט מעשה אמיץ
אהבתיאהבתי
וזה מסוג האומץ שחסר לי:)
אהבתיאהבתי
אבא שלי (שורד שואה) היה נוהג לומר לי בילדותי:
"טוב בן פחדן חי מאשר בן גיבור מת"
וכן:
"אם לא תלמד – חהיה מנקה רחובות".
אהבתיאהבתי
ואבא שלי שינן לי: רק טיפשים לא פוחדים.
ולמרות זאת…
אהבתיאהבתי