מה שעכשיו

מלחמה באוקראינה. כבר יותר משבוע. מה יש לומר. כל כך הרבה דיבורים ותחזיות ומומחים שזה כבר ממש עושה סחרחורת. הכי מעצבנים הם מי שמחלקים ציונים לכל מי שלא חושב כמותם, או, לחילופין, קושרים את הדעות שלהם על אוקראינה לדעות על החיסונים. מה הקשר, למען השם.

כללית, מבינה מעט למדי (סיכמתי כמה דברים בסיסיים שאני כן מבינה, אבל אני משאירה אותם במחברת: כל הדעות כבר מעייפות). בעיקר מבינה שבסופו של דבר הכול מתנקז אל הילדה הפליטה האוקראינית הזעירה במעבר הגבול שכחתי לאן, עטופה במעילה הוורוד , שביקשה (בשקט מפתיע) ללכת לישון במיטה שלה. שזה המשותף לכל המלחמות: בסוף בסוף יש ילדים קטנים שלא מבינים על מה ולמה ורק מתגעגעים למיטונת שלהם, בחדר החמים והבטוח. אומנם אין לזה שום משמעות גיאו-פוליטית, אבל יש לזה כל החשיבות שבעולם.

*

בין לבין הפריחה בישראל כבר קצת אחרי השיא. גם אנחנו עשינו לאחרונה כמה מסעות קטנים של ציד פרחי חורף: אחד דרומה, לכיוון גבתון, השני צפונה, לכיוון מגידו ועין השופט, והשלישי בפארק העירוני, ממש קל"ב.

דבר כפירה נורא: יש מצב שהכלניות לא פחות יפות מהרקפות. בעיקר כשהן יוצרות דוגמה צבעונית – עם המון כתמים אדומים, לבנים, סגולים וורודים – על מרבדי העשב. האדומות הן לא בהכרח הכי יפות. אבל הי, אפילו מרגנית השדה הזעירה (עין התכלת), שמציירת נקודות כחולות קטנטנות על מדשאות – אפילו היא לפעמים מתחרה בחינניות של הרקפות. עשרה קבין של ענווה ירדו לעולם, תשעה מהן נטלו מרגניות השדה, ולכל השאר כמעט לא נותר. אני כבר צריכה משקפיים כדי לראות אותן בכלל.

*

בעניין אחר: מתברר שהבלוגרית n_lee המוכרת לרובנו מאושפזת במצב קשה בגלל קורונה. פרטים אצל טליק. מצטרפת כאן לתפילות להחלמתה השלמה והמהירה.

40 מחשבות על “מה שעכשיו

  1. המצב באוקאינה כל כך מסובך. מצד אחד אני מבינה את הגישה המושכלת שלפיה צריך להמנע ממהשיכול להתפס כהתגרות על ידי פוטין כי הוא מספיק משוגע להרחיב את המלחמה ואפילו להשתמש בצורה הרסנית בכמויות העצומות של הנשק הגרעיני שיש לו. מצד שני, המצב באוקראינה נורא והייתי כל כך רוצה שנוכל לעזור להם ככל האפשר ושגם שאר העולם כולל נאט״ו וארה״ב יעזרו להם צבאית להדוף את פוטין, במיוחד כי אי אפשר לדעת עד כמה הוויתורים לפוטין יעזרו לו להרגע – או שהם יעוררו את התיאבון שלו לעוד כיבושים ועוד איומים.

    אהבתי

    • עזרה צבאית נראה שלא תהיה, ואולי אפשר להבין למה, אבל עזרה מסוג אחר דווקא יש לא מעט. אני מקווה שזה באמת יעזור.

      Liked by 1 person

      • השאלה היא מה פוטין רוצה – ומה יעצור אותו. קראתי עכשיו כותרת בווינט (לא יכולתי לקרוא את כל הכתבה כי היא למנויים בלבד, ואני מן הסתם לא מנויה) שבה פוטין רוצה מלחמה עם ארה״ב. במצב כזה ארה״ב וכוחות נאט״ו ייאלצו להכנס למלחמה במוקדם או במאוחר, ואני מניחה שבמצב כזה ״במוקדם״ עדיף.

        מצד שני, אם פוטין רוצה צת להראות שרירים ואפשר יהיה להריגע אותו בפשרות כאלו ואחרות – אז כמובן שעדיף לא להכנס ללחימה לאף אחד מהצדדים, כולל אפילו לאוקראינה אפילו אם למנהיגים שלה זה לא נראה כך כרגע – כי כניסה תאריך את המלחמה והגזרות שלה אפילו בתוך אורקאינה עצמה.

        אהבתי

        • אז זהו שאין לי מושג ירוק. אם בעניין הקורונה עוד יכולתי לשער דברים פה ושם, בעניין הזה של אוקראינה אני לגמרי הצופה הבורה 😦

          Liked by 1 person

          • אני לא חושבת שלמישהו שהוא לא פוטין יש מושג ירוק, ואולי אפילו לא לפוטין עצמו, במיוחד כמו שאחרי שהוא לא ציפה לתגובות של האוקראינים ושל המערב (כמו שקוץ בתחת כתב למטה).

            אהבתי

    • לגבי אוקריינה ,כשמלך השכונה מחליט ששחקן זה או אחר לא מתאימים לו והוא יכול לעשות אתו מה שהוא רוצה, כי הוא יודע – שבגדול, אף אחד לא יעיז להפריע לו…כל העיירה כולה בבעיה. אני מניחה שגם המשל וגם הנמשל ברורים דיים.

      וכן, הכי טוב זה לצאת ולהינות עוד ועוד מהפריחות כי עוד רגע וחצי הכל יתייבש ויהיה בעיקר צהוב חום

      אהבתי

      • מסכימה שכולנו בבעיה גדולה, אבל באוקראינה זה הכי גרוע:(
        וכן, מרגישים כבר את התחלת האביב, שאצלנו הוא מתערבב מהר מדי בקיץ.

        אהבתי

  2. אני מאד דואגת להדר. איך לפני כמה ימים היא דווחה על חום, אבל לא תארתי לעצמי שתדרדר בצורה קשה כל כך.
    בקשר לאוקראינה, זה נורא מה שקורה שם. נורא.

    אהבתי

  3. זה בדיוק מה שאני מרגישה לגבי המלחמה באוקראינה. בסוף בסוף אלה האנשים, הילדים – שנפצעים, נהרגים, נעקרים מהחיים שלהם ומבקשים בקול מתוק ושקט את המיטה שלהם. נורא.
    ולגבי n_lee – מצבה ממש מדאיג. מקווה שנקבל עדכון בקרוב שהיא מתחילה להחלים ולצאת מזה…

    אהבתי

  4. הכי אני מסכים עם ההנחה, שאף אחד לא יודע כלום ושאף אחד לא יכול להתנבא.
    אף אחד לא יודע כיצד המלחמה באוקראינה תסתיים.
    אף אחד לא יודע מה פוטין בדיוק רוצה וכיצד הוא יגיב.

    אני חושב, שפוטין לא ציפה לגינוי כה מהדהד מכל העולם. הוא ציפה שהמערב יטיל סנקציות – אבל אינני חושב, שהוא ציפה לכך שהן תהיינה כה גורפות. גם אינני חושב, שהוא ציפה לכזו לחימה עיקשת מצד האוקראינים.
    אבל אין לדעת כיצד כל זה ישפיע על התנהלותו – ואין לדעת כיצד המלחמה הזו תתפתח. הגאולה יכולה להגיע ממקום בלתי צפוי – באותו האופן שבו בנימין נתניהו נאלץ לעזוב את בלפור, כשרגע לפני נדמה היה שאין כוח שיכול להזיז אותו מכס השלטון. כך, למשל, האוליגרכים הרוסיים יכולים להתארגן כנגד פוטין, החבר שלהם.

    יותר מכך, בניתוחים לאחר מעשה, כולם חכמים ויודעים להראות, שפוטין אמר את כוונותיו בקול רם כבר לפני שנים. אבל עד לפני חודש-חודשיים, עד שפוטין התחיל להזיז כוחות לכיוון אוקראינה – אף אחד לא באמת חשב, שהולכת לפרוץ מלחמה. גם לא האוקראינים, שהתעקשו להתנהל בשאננות עד הרגע האחרון.

    לגבי השאלה כיצד מדינת ישראל אמורה לנהוג – באמת שאין לי מושג. אני מבין את הרצון ללכת בין הטיפות – אבל אני חושש, שבסוף כן נירטב. ואם כבר להירטב, אולי מוטב לעשות את זה בקול צלול ומתוך גישה ערכית.

    אני מסכים איתך. בסופו של דבר, הכל מתנקז לסבל של התושבים. אלו, שהפכו לפליטים. אלו, שנאלצו לקרוע משפחות (האישה והילדים נמלטו – הבעל נשאר להילחם). ילדים, שרק רוצים שהחיים הקודמים שלהם יימשכו. המראות הללו, שמגיעים מאוקראינה, הם בלתי נתפסים. לא ברור, כיצד מלחמה כזו יכולה לפרוץ ולהתנהל בשנת 2022 – ועוד בין עמים שהם עמים-אחים. שהרי אנחנו לא באמת יודעים להבדיל בין רוסי לבין אוקראיני, נכון?

    המלחמה באוקראינה הצליחה להכחיד את הקורונה. אין קורונה במהדורות החדשות. אבל מה שיש, זה כ – 8,000 מאומתים חדשים ביממה. זה אמנם פחות מאשר 50,000 מאומתים ביממה – אבל זה עדיין המון. בעיקר, אם זוכרים שרבים מסתפקים בבדיקות אנטיגן ביתיות ובתסמינים קלים – והמערכת בכלל לא מודעת לקיומם של החולים-המאומתים הללו.

    אז כן, מאד עצוב לקרוא על N_LEE. גם אני מקווה שהיא תחלים ותשוב לאיתנה.

    אהבתי

  5. לגמרי שכחתי להתייחס לדברי הכפירה שלך לגבי כלניות ורקפות 🙃
    ללא ספק יש בעונה הנוכחית פרחים שנותנים פייט לרקפות המרהיבות
    ועדיין זה בסדר שיש להן מקום מיוחד בלבך.
    אצלי אגב הפרח האהוב הוא הנרקיס…וכבר כמה שנים שאני לא מצליחה לראות כאלה 😟

    אהבתי

        • זו הפעם הראשונה שבה אני קוראת תלונות על ריח של בננות 🙂 (התלונות על שאר הריחות ובמיוחד הגויאבות מוכר לי). הבעיה היא במצב שבו אנחנו עובדים או גרים עם אנשים שרגישים לריחות האלו.

          Liked by 1 person

        • גם אני אוהב ריח של נרקיסים. אישתי לא אוהבת.
          גם ריח של גויאבות (אבל זה ריח חזק ברָמות. גויאבה אחת בחוץ על השיש – ויש ריח של גויאבות בכל הבית. זה לא תמיד נעים. אבל אני אוהב מאד ריח של גויאבה כשאני אוכל אותה…), גם ריח של קלמנטינות ושל בננות – את כולם אני אוהב.
          ולגבי הניסוח של עדי "הבעיה עם נרקיסים" – הבעיה היא לא עם הנרקיסים, אלא של האנשים שלא אוהבים את ריחם… 🙂
          (סתם, עדי. סתם צוחק).
          אגב, יש פרחים שריחם משתנה עם התקדמות הפריחה לקראת הנבילה.
          יש סחלבים ויש יקינטונים, שבתחילת הפריחה אני מאד אוהב את הריח שלהם – ואח"כ הם ממש מסריחים, עוד בטרם ממש נבלו.

          אהבתי

          • ההגדרה של הבעיה תלויה בנקודת המבט של הדובר כנראה 🙂 גם אני מתה על נרקיסים וגויאבות.

            אהבתי

            • בנוגע לדיון על הריחות, אני מתרשמת שהתמזל מזלי: רוב הזמן אני מרגישה רק חצאי ריחות, בגלל הנזלת הקיימת או הלשעבר-ית (לא קשור לקורונה). 🙂

              Liked by 1 person

    • לאמפיארטי: באמת לא מכירה מרבצים של נרקיסים. מעניין למה. נדמה לי, אבל לא אתחייב על זה, שראיתי כמה בשנה שעברה כשטיילנו קצת באזור שליד ביתן אהרון. אבל אולי אני מתבלבלת.

      Liked by 1 person

  6. למרות שאינני מכירה אישית (אולי כן הכרתי במפגש אצל אסתי) אני דואגת ל N -LEE מתפללת בשבילה שתעבור בשלום את הקורונה ותשוב לאיתנה.
    מלחמות אינן טובות והנפגעים העיקריים הם ילדים שלא מסוגלים להבין ובצדק, על מה ולמה.

    אהבתי

    • אני לא פגשתי את N_LEE אף פעם, אבל זה טבע הבלוגוספרה: אחרי כל כך הרבה שנים של כתיבה וקריאה בפלטפורמות השונות, מתחילים להרגיש קשורים זה לזה.

      אהבתי

  7. המצב לא פשוט. אני מרחם על האוקראינים שנתונים למתקפה כזאת – קשה להאמין שזה קורה באירופה בימינו.
    מקווה ש- n__lee תחלים ותתאושש.

    המרגניות אכן מקסימות. וגם הכלניות וגם הרקפות. אין ביניהן תחרות על לבנו 🙂

    אהבתי

    • אני חושבת שכרגע הם צריכים הרבה יותר מרחמים, ואירופה כולה (וגם שאר העולם) צריכה להתכונן לאפשרות של מלחמה כוללת תוך שבועות עד חודשים (אולי אפילו תוך ימים).

      אהבתי

  8. אנשים נוטים לחשוב שרק הצמחים המוגנים שווים. בניהם הכלניות, הנוריות, הרקפות, הצבעונים והנרקיסים. כל אלה גדלו בשדות הבור של ילדותי ונעלמו כשהתחילו לבנות בהם. אני חושב שנרקיסים וצבעונים קשה אם בכלל למצוא כיום באיזור השרון. פעם אחרונה ונדירה שראיתי מרבד נרקיסים הואה באיזור בוצי בנוב שברמת הגולן . אני מאוד אוהב את ריחו המשכר של הנרקיס. מבחינתי הוא "המלך" שיש בו גם יופי וגם ריח. כמו האתרוג בארבעת המינים שיש בו גם טעם וגם ריח 🙂
    הרשי לי לא להוסיף לברברת התקשורתית לעניין מלחמת רוסיה – אוקראינה.
    המצב של n_lee מאוד מדאיג בלשון המעטה. מייחל שתצא מזה.

    אהבתי

    • פעם גם אני חשבתי כך על הפרחים המוגנים. היום אני מעריכה אפילו את הסביונים והפרגים:)
      בקשר ל n_lee – הלוואי, אמן.

      אהבתי

  9. אני אוהב רקפות, חותנתי כשעוד היתה ברשות עצמה אהבה רקפות, דירתה היתה מלאה ברקפות מכל הסוגים והצבעים שיש.
    אני גם אוהב שדות פרחים אינסופיים, זכרונות ילדןת מקרית יובל בירושליים בואדי שהפריד בין מלחה לבין "בית מזמיל" הכפר שתושביו גורשו לבית צפאפה כנראה ועל חורבותיו נבנתה השכונה שלנו, הבתים הורודים.
    כמו כולם מחזיק אצבעות ל- N_LEE

    אהבתי

    • בתקופה הקצרה הזאת שבין סוף החורף לאביב רדוף החמסינים, יש בארץ פריחה כל כך נהדרת. כל סוגי הפרחים יפים, מרקפות ועד אחרון הסביונים, והקומפוזיציה שהם כולם יוצרים על פני מרבדי העשב היא משובבת נפש. חבל שכל שנה זה נגמר כל כך מהר.

      Liked by 1 person

  10. אני עדיין בהלם מהמצב של הדר. לא נתפס. אני מתפללת אומרת תהילים לרפואתה. אני לא רוצה להאמין שכל התפילות של כולם, כל אחד בדרכו, לא יעזרו. כל כך מחכה לבשורות טובות. חששתי מאד אחרי התיאור שלה על המבחן באוניברסיטה הפתוחה, אבל שתידבק מהוריהם, זאת טרגדיה.

    אהבתי

  11. הילדה הקטנה שרוצה את המיטה שלה היא בדיוק מה שכואב כל כך, בעיקר בגלל שהפליטים כל כך דומים לנו וקל לנו להזדהות איתם.
    הפרחים יפים כולם , אני מאד אוהבת כלניות, ונרקיסים וחרציות וחרדלים ודרדרים סגולים שתיכף יפרחו… אבל תמיד תמיד אחשוב עלייך כשאראה רקפות.

    נכון להיום בבוקר, n-lee שלנו עדיין ללא שינוי.

    אהבתי

סגור לתגובות.