25 מחשבות על “מקשיבה

  1. אצלי בבית החתולים גם מתרגשים לשמוע אותם, במיוחד תומאס הקטון שרוצה לצוד אותן 😉

    אהבתי

    • בתדריכים האלה שאני קוראת לפעמים על מדיטציה ומיינדפולנס וכדומה ממליצים על הקשבה תוך כדי הליכה, אפילו סתם ברחוב. כשמסלקים את המחשבות הטורדניות שמים לב פתאום לקולות מסביב, והציפורים תופסות את המקום החשוב והמהנה ביותר 🙂

      אהבתי

    • ויש גם דררות ומיינות… לא חסרות הפרעות. ובכל זאת רוב השיחות הציפוריות מתנהלות תוך כדי צלילים ענוגים. לא כולל הכנות השינה שלהן, שאז הן משתגעות לגמרי:)

      אהבתי

  2. כיף שמצאת לך את הדבר המרגיע אותך. תקליטי לעצמך ותשמיעי בכל פעם שתזדקקי לה.
    מוזר שבסרטים מצוירים כשחוטפים מכה בראש, משמיעים ציוץ ציפורים ומציירים אדוות סביב הראש. .

    אהבתי

  3. הן עסוקות מאוד עכשיו – בעיצומה של עונת החיזור והקינון. לכן הן (בעיקר הם – הזכרים הטריטוריאליים והמחזרים) מצייצים ללא הרף. כפי שכתבת, העבודה הקשה של האחד היא המרגוע של השנייה…

    אהבתי

  4. קצת נמאס לי להיות בתפקיד הזקן הרוטן, כמו שני הזקנים הרוטנים האלו ב"החבובות" – אבל כזה אני.
    עכשיו, עם פרוץ האביב בואך קיץ, הציפורים מאד פעלתניות וקשקשניות.
    הפקאנים רק מתחילים ללבלב ולהוציא עלים קטנים בגוון ירוק מטמטם, אחרי שהם היו עירומים לחלוטין משך כל החורף – מה שאומר שאין עליהם פקאנים. לכן, למרבה השמחה, לדררות הצווחניות אין מה לחפש עליהם.
    אבל כל השאר הומים ומצייצים ומצפצפים ושורקים וחורקים – קקפוניה של קולות.
    וכל הציפורים האלה בלתי נלאות. חוזרות על אותו צליל שוב ושוב ושוב – אפשר להשתגע.
    קיצורו של עניין: בבקרים רבים בעת הזו, בערך בשעה חמש וחצי בבוקר, אני מתעורר – וסוגר לגמרי את החלון… 🙂

    אהבתי

    • אני דווקא אוהבת אותן. כלומר, לא את הדררות, וגם לא במיוחד את היונים. אבל את אלה שמשוחחות אני ממש מחבבת.

      אהבתי

  5. ציפור היא חיה מופלאה. שמתי לב שבכל מקום, הציפורים מתנהגות אחרת, עפות\רוקדות אחרת, אוכלות אחרת. אין לי מושג למה ומה זה אומר, אבל מקסים לגלות איך "תרבות" הציפורים משתנה, בדיוק כמו שהתרבות של האנשים שונה בין מקום למקום

    אהבתי

  6. נחתנו ונגענו הביתה שעה לפני ציוץ הציפורים. ישבנו, שתינו קפה של בוקר ולפתע קול ציוץ נפלא מילא את חלל הבית.

    אהבתי

סגור לתגובות.