זקנה עם הליכון

הזקנה עם ההליכון
קונה במכולת מזון חתולים
מדשדשת איתו לפינה מוצלת
מחלקת
מזמינה
בואי
בואי

אחר שבה אל ביתה
אל בדידותה
וחושבת בדרך
בצדק
הנה הוספתי דבר מה
לזיו העולם
שאני כבר עומדת בשוליו
מוכנה למסע
לתחנה הבאה

13 מחשבות על “זקנה עם הליכון

  1. אמנ לא כל מאכילי החתולים ברחוב הם מבוגרים, אבל אלו שאני מכירה הם לא פעם אנשים גלמודים ובודדים.

    לי יצא גם לפגוש לא מזמן אחד שנראה שסובל מקשיים נפשיים מסויימים, כולל מצב שבו הוא כנראה אגר חתולים בבית ואולץ לשחרר אותם לפארק הקרוב, ואז התנגד שכל אדם אחר יאכיל את החתולים בפארק או בכלל יהיה בסביבתם.

    אהבתי

  2. אני דווקא רואה את התקווה בשיר-סיפור הזה. נכון הוא מעוצב בשפה אמוטיבית, אולי מעט סנטימנטלית, אבל הזקנה איחנה עצובה! חלקו האחרון של השיר מעקר את הסנטימנטליזם לגמרי, ומציג אדם חיוני ופעיל שחשוב לו לתרום לעולם.

    אהבתי

  3. מקסים ונוגע ללב. (הייתי מורידה את המילה "בצדק", אבל עדה ק' בטח לא תסכים איתי).

    אהבתי

  4. שתי חתולות אימצו אותנו, לפני שנים. אנחנו אימצנו אותן רק חלקית. כלומר, הן גרו בחצר, ניתן היה ללטף אותן והן נהגו להתחכך בנו כשרק איפשרנו להן. כמובן, האכלנו אותן. הן היו חופשיות, ויצאו לגיחות מזדמנות בטריטוריות סמוכות, אבל הן בפירוש גרו בחצר שלנו. "אימצנו אותן רק חלקית" – פירושו שלא הנחנו להן להיכנס הביתה.
    לאחרונה אחת מהן נראתה כבר מאד "מרוטה". אינני יודע למצוא את המילה המדויקת, אבל היא נראתה רע – וגם מאד רזה וכחושה. מצד שני, היא עדיין היתה לגמרי חיונית, קפצה ונתפסה בציפורניה ברשתות נגד יתושים שבדלתות, לדוגמה. מצד שלישי, היא כמעט ולא אכלה. חתולה, שהיתה זללנית וטורפת אמיתית – ועכשיו היא עיקמה חוטם אל מול המזון היבש שנהגה לזלול ממנו. מצד רביעי, מאז אתמול לא ראינו אותה והיא לא באה לדרוש מזון ביללות.
    אבל ממש עכשיו היא הגיעה – ונתנו להן לאכול "אשל" במקום המזון היבש, הרגיל.
    אני חושש, שהיא בסוף חייה – וזה מאד עצוב לי.

    Liked by 1 person

  5. עדה יקרה, החתולים הם נקודת האור בחייה של הזקנה.
    הם גורמים לה לקום בבוקר בידיעה שיש לה מטרה – להאכיל את החתולים. ללטף אולי לזכות בגרגור תודה.
    שיר מלא חמלה.

    אהבתי

סגור לתגובות.