מוצאי

נגמר יום כיפור. זה תמיד משמח אותי, כי בשבילי זה היום הכי מלחיץ בשנה. אני יודעת שיש מי שחושבים שהוא רגוע/מרגיע, אבל אני לא אחת מהם. הידיעה שכל המדינה סגורה מורטת את עצביי.

בשנים האחרונות אימצתי לי בימי כיפור מין נוהל מוזר של 'צום חלקי': שתיתי הרבה מים (בלי מים לא בא בחשבון בשבילי כבר מזמן) ואכלתי ממש קצת. אבל השנה ויתרתי על הנוהל ולא צמתי אפילו חלקית, כי כל השבוע הייתי חולה, והייתי מספיק חלשה גם ככה.

לא יודעת מה זה היה. לא קורונה, כי בדקתי (גם אנטיגן וגם PCR) ויצא שלילי. ובלי שיעול/נזלת, כך שגם לא לגמרי מתאים לשפעת. אולי אחד מבני הדודים של השפעת: סתם קצת חום, חולשה, והכול כאב לי. ראש המשפחה נאלץ לעזור לי לפתוח מכסים של צנצנות או לפרוס פרוסות לחם או להחזיק קומקום וכו', כי השרירים כל כך כאבו שהפכתי לחסרת תועלת. תמיד מדברים על כאבי שרירים במחלות האלה, ואני מכירה את זה, כמו כולם, אבל ככה עוד לא היה לי. כנראה הגיל עושה את שלו.

כך או כך, רוב הסימנים עברו, אני מחלימה. ראש המשפחה הבטיח שאם מצבי יהיה קשה מנשוא הוא לא יצום, כדי שלפחות אחד מאיתנו יהיה במצב תקין. אבל הבוקר הוא הודיע לי שהוא מתרשם שמצבי משתפר (אולי בזכות הסעודה המפסקת המרשימה שבישלתי אתמול), ועל כן הוא צם כרגיל. אני מקווה שבכך הוא כיפר גם על עוונותיי.

משהו נחמד שראיתי הבוקר בחצר של הבניין הסמוך: יש להם שם מרזב שיורד מהגג והפתח שלו הוא בגובה 30 סנטימטר בערך מעל פני הקרקע. הבוקר יצאו מהפתח הזה מים בזרם מהיר למדי, ואחר כך לאט יותר, בזרם דק. אולי מישהו השקה על הגג, או משהו. איך שלא יהיה, התקרב לשם חתול שבהתחלה חשבתי שהוא בא לשתות, ואולי הוא באמת גם שתה. אבל אז שמתי לב שהוא מנסה לתפוס את זרם המים בכף הקטנה והמהירה שלו. הוא לא הצליח, וזה כנראה שיגע אותו, כי הוא ניסה שוב ושוב, ותוך כדי כך הוא נראה כמי שממש לומד את הנושא – מתבונן למעלה ולמטה ועוקב בעיניו אחרי הזרם התעלומתי: מה זה הדבר השקוף הזה שיורד מלמעלה ולא ניתן לעצירה.

מסתבר שגם ביום משעמם כמו היום מוצאים דברים מעניינים לראות. גם אנשים מוצאים, וגם חתולים.

37 מחשבות על “מוצאי

  1. מדמיינת את החתול מנסה לתפוס את המים ומחייכת לעצמי. תודה על התמונה הזאת.
    השפעת / מה שזה לא היה שעברת נשמעת רע מאד ואני שמחה לשמוע שזה מתחיל לעבור.
    המדינה אמנם מושבתת ביום כיפור אבל כל הרשויות שאמורות להיות בכוננות ממשיכות לתפקד, ואין פקקים אז אם חלילה צריך לעשות משהו…זה אפשרי.
    בהליכת הבוקר ראיתי רכב של משמר הגבול מסייר וזה איכשהו הפיח בי איזו תחושת ביטחון

    אהבתי

    • כן, כמובן, אם יש קטסטרופה אז יש מענה. אבל מה לגבי כל אותם מקרים שאינם קטסטרופה, ובכל זאת דורשים פתרון. כל שנה לקראת יום כיפור אני מרגישה שאני מתחילה להשתגע מהמחשבה על זה.
      ותודה.

      Liked by 1 person

  2. זה באמת מלחיץ כשכל המדינה נסגרת אבל מאז חדרו לחיינו הטלפונים הניידים זה פחות ספור כי אפשר לעקוב אחר התקשורת בעולם
    נחמד הספור על החתול. כשיש זמן לעצור ולהתבונן מסביב אפשר לגלות הרבה דברים שביומיום לא משים לבא אליהם
    שמחה שאת מרגישה יותר טוב
    שתהיה לך שנה טובה ובריאה

    אהבתי

  3. האמת שזה לא מדוייק שכל המדינה סגורה, קודם כל ביישובים הערביים הכל מתנהל כרגיל.
    שנית, יש בשנים האחרונות לא מעט אנשים (יהודים) שכן נוסעים בכיפור.
    שלישית יש אינטרנט וטלוויזיה ככה שלא באמת מתנקים מהעולם כמו שהיה פעם.
    יש עכשיו משום מה כל מיני מחלות של סתיו/חורף, למרות שעדיין מרגיש כאילו אנחנו בקיץ (אבל כבר לא) גם השפעת התחילה ממש מוקדם השנה…
    העיקר שעבר לך ושאת מרגישה יותר טוב

    Liked by 1 person

    • עד כמה שזכור לי, הבלים מפסיקים לשדר במהלך יום הכיפור ואפילו מבטלים את האפשרות להשתמש ב VOD כך שהטלוויזיה היחידה שזמינה היא זו שזמינה דרך האינטרנט (נטפליקס ודומיו).

      ומבחינתי אנחנו עדיין בקיץ לפי רמת ההזעה שלי בימים האחרונים ביציאה מהבית 🙂

      אהבתי

        • מבחינתי ככל עוד שאני לא קופאת מקור וזקיקה לשתי שמיכות – מבחינתי אפילו הלילה הוא לא חורף…

          אהבתי

      • אין שום בעיה עם ה-VOD הוא פתוח, אבל את צריכה לחפש את הסדרה שאת רוצה. או לשים אותה במועדפים שלך ואז לגשת לשם דרך המועדפים. כבר שנים זה ככה.
        דווקא היום בבוקר היה קריר ובערב דיי נעים, אבל במהלך יתר היום חם….
        אני מחכה שהחורף יבוא כבר…

        אהבתי

  4. לא זוכר אם זה אתמול או היום, במעריב או בהארץ – כתבה שלמה על חשיבות הדממה. לפני שבוע או קצת יותר על חשיבות השעמום, שהמשיך בדיון יום שישי בתוכנית של דטנר-קורן בגל"צ.

    אהבתי

  5. אני חושבת שהכוונה המקורית של הצום היתה באמת לדרוש אותו רק ממי שמסוגל לו פיזית – לא מאנשים שמרגישים שהוא קשה להם מידי (למרות שהוא אמור להיות קשה).

    כמובן שהחרדים לא פעם לוקחים את זה למחוזות מאוד מוגזמים – אני זוכרת שכשסבתא שלי מצד אבא שהיתה חרדית אבל כבר מבוגרת וחולת אלצהיימר שלא מודעת בכלל לסביבה – היא אושפזה בבית אבות סיעודי. הבן הצעיר שלה (שהוא הכי אדוק מבחינה דתית – והגרוש היחידי מבין כל האחים אבל זה סיפור אחר) היה מגיע לפני כל יום כיפור לבקר אותה, ובין לבין גם מוודא עם הצוות שהיא הולכת לצום ביום כיפור…

    אהבתי

  6. שמחה שהוטב לך, גם בעלי הרגיש רע 8 ימים והבדיקות של הקורונה יצאו שליליות. אני פוחדת שהמדינה סגורה, חוששת שמא כל החולאים יצוצו דווקא אז. הרי יומיים לפני יום כיפור גם כך, כמעט כל הרופאים בחופשה, יש מחליפים והבדיקות נדחות.
    הפסקתי לצום לפני שנים, אחרי שהרגשתי רע מאד. העיקר שהלב שלנו יהיה נקי, הצום אף על שהוא מועיל לנקות את הגוף, לא בהכרח מנקה את הנפש.
    גמר חתימה טובה.

    אהבתי

  7. מזדהה איתך לגבי יום כיפור, אם כי אני חושדת שאנחנו נלחצת מסיבות שונות.
    כל פעם שאני רואה את ערוצי הטלוויזיה מסתיימים, לצד המחשבה של הסופרים והמכולות, אני מקבלת תחושה של חור שחור עם פאניקה רגעית, לפני שאני מזכירה לעצמי שגם ככה את כל הטלוויזיה והסרטים שלי אני רואה בסטרימינג.
    מקווה שהשנה החדשה תהיה לך גם בסימן בריאות.

    אהבתי

    • אני בעיקר חוששת מכל מיני דברים רעים שעלולים לקרות דווקא ביום הזה, כשהטיפול בהם מסובך עד בלתי אפשרי. מרגישה אבודה וחסרת אונים.
      אמן, תודה, שנה טובה גם לך.

      אהבתי

      • לא מצליחה להגיב אחרת…
        שמחה לשמוע שאת מחלימה.
        זוכרת פעם כזו עם כאבי שרירים נוראיים וחום שלא יורד.
        וחתולים יכולים להיות הכי מצחיקים.

        אהבתי

        • לא הבנתי: איזה 'אחרת' את לא מצליחה?
          וכן, זה מן הסתם אחד מבני הדודים של השפעת. כל הווירוסים האלה הם חיות חכמות ורעות, ואני שונאת אותם:(
          תודה

          אהבתי

    • אני מודה שבשנתיים וקצת האחרונות השקט הזה מאוד מזכיר לי את השקט בסגרים של הקורונה, במיוחד בתחילת הסגר הראשון שהוא היה הכי ״סגור״ וממש לא היתה תנועה של מכוניות בכבישים.

      אני מתגוררת ליד בית ספר שלא פעם הרעש ממנו היה יכול להיות מעיק – אבל כשהוא היה סגור בקורונה אני מודה שממש התגעגעתי לרעש ממנו, ועכשיו אני יותר סובלנית לרעש ממנו חוץ במבקרים שהרעש מוגזם (כמו שהיה כשהיה ״בית הספר של הקיץ״ כשהיו הפעלות בקולי קולות בחצר, או בסוף השנה כשהיה טקס סיום בשעות המאוחרות של הלילה שגם נערך בחצר עם רמקולים בפול ווליום).

      Liked by 1 person

סגור לתגובות.