שלוות הצל הפתאומי –
חופת עצים
שנפגשים
מעל ראשי –
קרירות השקט –
ואז בקצה השביל:
המדרגות
יורדות
אל ההמשך שעוד איני רואה –
אבל אני יודעת את אשר יבוא,
והידיעה
אינה פוגמת
בציפייה
שלוות הצל הפתאומי –
חופת עצים
שנפגשים
מעל ראשי –
קרירות השקט –
ואז בקצה השביל:
המדרגות
יורדות
אל ההמשך שעוד איני רואה –
אבל אני יודעת את אשר יבוא,
והידיעה
אינה פוגמת
בציפייה
הזכרת לי את השדרה ברחוב שליד מסעדת טבולה. צל עוטף בקיץ הלוהט.
אהבתיאהבתי
נכון, גם שם יש עצים נפגשים כאלה. והרבה יותר גדולים.
אבל המסעדה נסגרה.
אהבתיאהבתי
יש מתח כאילו יקרה משהו לא צפוי ואז יש שבירה של המתח כי את יודעת אבל אנחנו הקוראים לא יודעים ונשארים עם תחושה של מיסתורין וגם שלווה. בהחלט מעניין
אהבתיאהבתי
אני יודעת כי אני עוברת שם כמעט כל יום:)
בזכות מגבלות הקורונה (500 מטר, וכו') התוודעתי אל כל הגינות הציבוריות שבסביבה, ואל חלקן ממש נקשרתי.
אהבתיאהבתי
נפלא
אהבתיאהבתי
תודה רבה, איריסיה
אהבתיאהבתי
יפה 🙂 סוף שבוע נעים!
אהבתיאהבתי
תודה תודה, שבת טובה!
אהבתיאהבתי
יפה. שירך העלה בזכרונותי את השיר של רוברט פרוסט "The Road Not Taken" – הבחירה באחת משתי דרכים מתפצלות. הוא לא ידע לאן מובילות ומה בסופן, אך בחר בזו שנראתה לו פחות משומשת. מצרף את מילות השיר למי שאינם מכירים:
,Two roads diverged in a yellow wood
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
;To where it bent in the undergrowth
,Then took the other, as just as fair
,And having perhaps the better claim
;Because it was grassy and wanted wear
Though as for that the passing there
,Had worn them really about the same
And both that morning equally lay
.In leaves no step had trodden black
!Oh, I kept the first for another day
,Yet knowing how way leads on to way
.I doubted if I should ever come back
I shall be telling this with a sigh
:Somewhere ages and ages hence
– Two roads diverged in a wood, and I
,I took the one less traveled by
.And that has made all the difference
אהבתיאהבתי
תודה.
למדנו את זה בתיכון, וחזרתי לזה כמה פעמים מאז. את הבית האחרון אני הכי אוהבת, וציטטתי אותו פעם בסופו של פוסט מאוד ישן שלי מימי ישראבלוג:
https://backupblogiada.wordpress.com/?s=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%9C%D7%99
אהבתיאהבתי
למדת את השיר הזה עם אסתר לוקאס? מאוד אהבתי ללמוד אצלה.
אהבתיאהבתי
היא הייתה מורה שלי בי"א-י"ב, והייתה מורה נהדרת – אבל אני לא זוכרת באיזו כיתה למדנו את השיר.
אהבתיאהבתי
היא גם הייתה מורה שלי בי"א-י"ב ואצלה למדנו את השיר הזה, שמאוד הרשים אותי.
אהבתיLiked by 1 person
מקסים וגם מרגש ..כי למרות שאת כבר יודעת ומכירה, עדיין ברגע הזה בכל זאת זה נסתר מן העין
אהבתיאהבתי
זה בזכות המדרגות, והעיקול שאחריהן… תודה:)
אהבתיLiked by 1 person
תחושה מוכרת 🙂
יפהפה
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
בכל השיר עובר משהו נעים וטוב. והשילוב בין שני סוגים של הפכים: צפיה יש בה התרגשות ובכל הסביבה יש התרגעות.יוצרים הרגשה מאוד של בית על כל הכרוך בזה.
אהבתיאהבתי
תודה תודה:)
אהבתיאהבתי