שביל כניסה לגינה מוכרת

שלוות הצל הפתאומי –
חופת עצים
שנפגשים
מעל ראשי –
קרירות השקט –
ואז בקצה השביל:
המדרגות
יורדות
אל ההמשך שעוד איני רואה –
אבל אני יודעת את אשר יבוא,
והידיעה
אינה פוגמת
בציפייה

19 מחשבות על “שביל כניסה לגינה מוכרת

  1. יש מתח כאילו יקרה משהו לא צפוי ואז יש שבירה של המתח כי את יודעת אבל אנחנו הקוראים לא יודעים ונשארים עם תחושה של מיסתורין וגם שלווה. בהחלט מעניין

    אהבתי

    • אני יודעת כי אני עוברת שם כמעט כל יום:)
      בזכות מגבלות הקורונה (500 מטר, וכו') התוודעתי אל כל הגינות הציבוריות שבסביבה, ואל חלקן ממש נקשרתי.

      אהבתי

  2. יפה. שירך העלה בזכרונותי את השיר של רוברט פרוסט "The Road Not Taken" – הבחירה באחת משתי דרכים מתפצלות. הוא לא ידע לאן מובילות ומה בסופן, אך בחר בזו שנראתה לו פחות משומשת. מצרף את מילות השיר למי שאינם מכירים:

    ,Two roads diverged in a yellow wood
    And sorry I could not travel both
    And be one traveler, long I stood
    And looked down one as far as I could
    ;To where it bent in the undergrowth

    ,Then took the other, as just as fair
    ,And having perhaps the better claim
    ;Because it was grassy and wanted wear
    Though as for that the passing there
    ,Had worn them really about the same

    And both that morning equally lay
    .In leaves no step had trodden black
    !Oh, I kept the first for another day
    ,Yet knowing how way leads on to way
    .I doubted if I should ever come back

    I shall be telling this with a sigh
    :Somewhere ages and ages hence
    – Two roads diverged in a wood, and I
    ,I took the one less traveled by
    .And that has made all the difference

    אהבתי

  3. בכל השיר עובר משהו נעים וטוב. והשילוב בין שני סוגים של הפכים: צפיה יש בה התרגשות ובכל הסביבה יש התרגעות.יוצרים הרגשה מאוד של בית על כל הכרוך בזה.

    אהבתי

סגור לתגובות.