ועכשיו למה נעלמת

המממ. הייתי עסוקה. קודם העצלות הרגילה, שאותה תמיד קשה לתרץ, ואז קורונה, באיחור הכי אופנתי בעולם. עברה עליי בקלות משמחת ונגמרה, אבל ראש המשפחה נדבק ממני והיה ממש חולה, באמת כמו בשפעת ממש קשה, לא סתם צינון. מאז גם זה עבר, וקופת החולים שלחה כבר לשנינו אישורים שאנחנו מוחלמים וחופשיים לנפשנו, ואם לחשוב על יתרונות, אז ממה שהוסבר לי, בשבוע-שבועיים הקרובים (ואולי קצת יותר) אנחנו לא יכולים להדביק ולהידבק בקורונה, ויש בזה תחושת חירות שלא הייתה לי כבר כמעט שלוש שנים.

נשארו הספקולציות: איך זה שאני, עלה נידף שכמותי, צלחתי את זה בכזאת קלות, בעוד שראש המשפחה האמיץ והגיבור נפל קשות, וכל זה בזמן שהסטטוס החיסוני שלנו זהה, ושנינו קיבלנו את החיסון האחרון לפני פחות מחודשיים (ההוא שנקרא 'חיסון ביוולנטי', ושאני קוראת לו 'אמביוולנטי'. לא משנה). לאלוהים פתרונים.

וגם על אלוהים כעסתי קשות, שסידר לנו חנוכה (החג היפה בשנה!) כזה גרוע. בתור עונש רק הדלקתי את הנרות, בלי לברך ובלי לשיר, שאלוהים יבין כמה הרע לעשות. עונש. רק בנר שביעי-שמיני כבר ניכר שיפור בכל החזיתות, שאז התרציתי ואפילו שרתי שיר אחד, אבל בלי 'הבה נרימה' החביב עליי, ובלי 'באנו חושך לגרש', וכמובן בלי רקיעות הרגליים ('סורה חושך', וכו'). עד כדי כך כעסתי.

למרות שהיינו יכולים להשתמש בקצת גירוש חשיכה, כי מה שקורה במקומותינו לאחרונה (א-פרופו הרכבת הממשלה החדשה) באמת נראה מבהיל. אומנם אני חושבת שהרוב זה דיבורים ואוויר חם והפגנות שרירים, ושכלום לא ייצא מזה, אבל אפילו לזה צריך שיהיה גבול מסוים, וחבורת הבריונים שחושבת שמותר לה לשנות את האין-חוקה במדינה הזאת ולכופף כל כלל וכל נוהג רק כדי שיתאים לצרכיה המטורללים, בלי שהיא בכלל מבינה מה היא מעוללת – כבר באמת הגזימה. בניגוד לכל העולם ואשתו, אני לא נתברכתי בכושר נבואה, ולכן לא יכולה לקבוע בביטחון מה יהיה, אבל כן יכולה לומר בביטחון, שעכשיו זה נראה רע. ונזכרת כל הזמן ביוסי שריד, שכתב פעם על מעלליה של ממשלה אחרת של נתניהו, והשווה את חבריה לשודדי ים, ואת ראשה לקברניט נפחד שמסתתר בירכתי האונייה.* משהו כזה, ומתאים בול גם להיום. כתבתי על זה אי-שם ואי-אז בבלוג, אולי אפשר למצוא את זה לפי התגית 'יוסי שריד'. ואיזה כיף זה כשיש אינדקס.*

בינתיים הגיעו אלינו גם אורחים מחו"ל: הפעם לא רק אחותי הבוסטונית, אלא אפילו הילד שלי עם אשתו החדשה. בתחילה הפריעו הנהלים הקפדניים של קורונה הזאתי למפגשים המשמחים, אבל משהחלימו כולם תוקן גם העניין הזה. כמאמר חז"לינו, צריך סבלנות (הה, אורך הרוח הנכסף. אין לי כלום מהסעיף הזה). אז בסוף פגשנו גם את כלתנו הטרייה, ושמחנו בה מאוד ונחה דעתנו.

עכשיו שענייניי מתחילים לחזור לשגרתם, שבתי לבלבולי המוח בבלוג. עדה ק. בינתיים שותקת, אירועי הקורונה היממו אותה, והיא עוד לא שבה לפעילות מלאה. אבל לא אלמן ישראל, Stay tuned.

[*בדקתי: לא שודדי ים אלא 'ריקים ופוחזים', ולא הירכתיים אלא בטן האונייה.]

21 מחשבות על “ועכשיו למה נעלמת

  1. לאחרונה שמעתי על לא מעט אנשים שהתחסנו ונזהרו – ובכל זאת נדבקו בקורונה. אני לא חושבת שגם חומרת המחלה קשורה ל״חוזק״ כזה או אחר, ורבים שחשבו על עצמם כחלשים קיבלו את זה קל – ולהיפך.

    הבלגן בכל מה שקשור לממשלה לא ממש משנה למי שעומד בראשה ככל עוד בת זוגו מקבלת בחינם את השמפניה הורודה שסותמת לה את הפה ומפסיקה את הצווחות, והבן מקבל מימון ממישהו אחר כדי לבלות כל הזמן במועדונים – ביבי מרוצה.

    אהבתי

      • מציאותית, אף אחד מהמומחים לא ציפה שהקורונה תיעלם לחלוטין. היתה ציפיה שהיא תהפוך למין מחלה כזו שדומה לשפעת – כזו שרוב האוכלוסיה מצליחה לעבור כמה ימי חופשת מחלה, ואוכלוסיות חלשות כמו מבוגרים, ילדים צעירים וחולים במחלות חרות יהיו בסיכון. שימי לב למשל שהאומיקרון כבר היה זן של הוירוס שגרם למחלה פחות חמורה, ומאז שהוא יצא לשוק – המחלה עכשיו היא כל מיני תתי זנים של האומיקרון ומזמן לא יהה זן שהצדיק אות חדשה.

        כנראה שגם החיסונים ישופרו בהמשך, כי אלו שהוצאו לשוק יצאו כמה שיותר מהר והיו בטוחים אבל לא ממש יעילים מאןד, כדי לאפשר לנו לחזור לשגרה בלי סגרים ויותר מידי מגבלות. עכשיו כשאין את האיום הזה של סגרים – אפשר היהי לחקור יותר בנחת ולמצוא חיסון שהיעילות שלו תהיה גדולה יותר.

        אהבתי

  2. מצטער לשמוע שחליתם אבל יופי שעבר לך בקלות ושהחלמת וכמובן שהגיעו האורחים.
    גם אני לא נביא וגם אני חושש מהממשלה הזאת אבל משווה שלא תהיה יותר גרועה מכמה ממשלות קודמות

    אהבתי

  3. העניין של לא להידבק עד כמה שאני זוכרת תופס לחצי שנה ולא רק לשבועיים שלושה.
    ובחודשיים הראשונים, אם תעשו בדיקת PCR היא תצא תמיד חיובית.
    אז ממה שאת אומרת שניכם קיבלתם את החיסון החמישי ובכ"ז נדבקתם וכל אחד מכם בצורה שונה?
    אני אזניח את עניין החיסון לרגע, כי הרופאים שאני דיברתי איתם אמרו שעד היום הם לא יודעים למה באוכלוסיה (באופן כללי) כל אחד מקבל את הקורונה בצורה אחרת. שאין שום דבר משותף בין מי שלא מרגיש כלל תסמינים, למי שיש לו תסמינים וגם פה זה מתחלק לקלים וקשים, וגם לא למי שהייתה קורונה קשה (קרי הגיע לבי"ח).
    טוב, לפחות צלחתם את ה"מהמורה" הזאת בשלום למרות הקשיים.

    אהבתי

    • כן, הגזמתי כמובן עם השבוע-שבועיים, אבל אני בטוחה שאחרי חודש-חודשיים אתחיל להרגיש שוב לא בטוחה. ואני לא עושה כרגע שום בדיקות, מיציתי.
      כן, לשנינו יש אותו מצב חיסוני בדיוק, וחלינו באופן מאוד שונה. זה כנראה מאוד אינדיבידואלי. נראה לי שבינתיים עדיין רב הנסתר על הנגלה. נצטרך להמתין בסבלנות עד שיתבררו יותר עובדות והסברים. לפעמים אני מתחילה לחשוש שלא נדע לעולם.
      ואכן, צלחנו בשלום. זה לא מובן מאליו, כמובן.

      אהבתי

  4. אני מקווה שראש המשפחה הבריא לגמרי
    לא הבנתי את הכעס לאלוהים. הבלגן בפוליטיקה מזעזע, אבל מה קרה בדיוק בחנוכה שהכעיס אותך?

    אהבתי

    • מה שהכעיס אותי בחנוכה זה שחלינו בקורונה. בערב חנוכה כבר כמעט החלמתי, ואז ראש המשפחה נדבק, והיה ברור שהחג כולו (כמעט) אבוד.

      אהבתי

      • עכשיו אני חולה בקורונה וזה בדיוק חודש אחרי שקמתי סוף סוף משלושה חודשים של שכיבה עקב שבר חוליה. אני ממש לא יוצאת מזה, וגם כועס לא מעט על אלוהיםי.

        אהבתי

        • אוי, החלמה מהירה! איך את מרגישה?
          אני לא יודעת אם זה מנחם אותך, אבל יש עכשיו כל כך הרבה חולים בכל מיני וירוסים. זה הזמן הזה בשנה, ינואר המאיים. גם אני הצטננתי שוב, חודש אחרי הקורונה. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
          חזקי ואמצי!

          אהבתי

  5. באמת אי אפשר להבין למה מישהו אחד חולה קל או ללא תסמינים ומישהו אחר, באותו בית, מקבל את המחלה הרבה יותר קשה. אגב כך זה היה גם אצל חברינו 'ביוכימיה' ובעלה 'המהנדס'. היא חטפה את זה יחסית קל, כמו הצטננות לא נעימה, והוא היה ממש מסכן.
    זה כמו שלא הבנתי איך T היה חיובי ביוני שעבר בעוד אני נשארתי שלילית. וגם עכשיו חתני היה חיובי ואף אחד אחר במשפחה לא. מוזר מאד.
    שמחה שזה מאחוריכם, ושמחה על הביקורים והמפגשים המשפחתיים המרגשים. איזה יופי ששמחתם בכלתכם, אשתו הטרייה של הבן. מרגש מאד.
    לגבי הממשלה החדשה – אני לא מאלה שחושבים שמה שהיה פעם הוא שיהיה. אני חוששת שבמצב הנוכחי יש פוטנציאל להרע מאד את המצב במדינה, בכלל, ושלנו האזרחים בפרט. חוששת לדמוקרטיה, חוששת לשלטון החוק, חוששת לזכויות האזרח ולחופש הפרט….חוששת מאד. מאד.
    עדה ק. כנראה באמת בסוג של הלם אם עדיין לא השמיעה קולה עם כל ההתרחשויות האחרונות שפקדו אתכם ואת כולנו. מחכה שתתאושש ותתעשת כי אוהבת לשמוע אותה.
    שבת טובה שמחה ובריאה לך ולכל משפחתך הקרובה והמורחבת

    אהבתי

    • בעניין הקורונה באמת רב הנסתר על הנגלה. וגם בעניין העתיד:)
      מקווה שיתברר לריקים ולפוחזים שקל יותר לדבר מאשר לעשות, אבל כמובן אין לי מושג מה יהיה.
      שבת טובה, ותודה:)

      Liked by 1 person

סגור לתגובות.