שביל כניסה לגינה מוכרת

שלוות הצל הפתאומי –
חופת עצים
שנפגשים
מעל ראשי –
קרירות השקט –
ואז בקצה השביל:
המדרגות
יורדות
אל ההמשך שעוד איני רואה –
אבל אני יודעת את אשר יבוא,
והידיעה
אינה פוגמת
בציפייה

גזוזטרות

כיסופים
מרפסת על הים
אל הים
צופה אל המים
נכספת –
כיסופים אליה
וממנה

(יפו, יוני 2022)

*

מרפסת בקומה ה-13
ערב מעל הים:
הים.
קולו.
צבעיו.
לובן קצף גליו
באור הפנסים

(בת ים, אוקטובר 2022)

התעמלויות

שריר הכתיבה שלי נחלש (זה ניכר בקצב עדכון הבלוג, אפילו בקצב עדכון המחברת). אולי צריך לפצוח בסדרת התעמלויות כדי לחזק אותו. שלא לומר להשיבו לחיים. התעמלויות בשיטה החביבה עליי: כל יום קצת. רק טיפה, שלא תכביד. נניח: פוסט קצר כל יום (כמעט). זה עלול לייגע את הקוראים, מצד שני הם יוכלו לשמוח שזה קצר ולא גוזל הרבה זמן קריאה – ושאפשר לקרוא כמה פוסטים בבת אחת, אחת לכמה ימים, אם לא מתחשק להיכנס לבלוג כל פעם בנפרד. ככה אני עושה בבלוגים-קצרי-פוסטים של אחרים. אני אוהבת פוסטים קצרים, כי אני קוראת לאט. וזה משום איטיותי הנודעת (לשמצה).

*

דף בוקר*
כתבתי וכתבתי
מילים ומילים
וללא הועיל:
הנייר התמלא –
ואני נותרתי
ריקה כשהייתי

(*15 באוקטובר 2022)

תשפ"ג

אז התחילה תשפ"ג. בהקשר של התקוות לשנה טובה יותר אני תמיד נזכרת בתחילתה של 2021, שהגיעה – כצפוי – לאוסטרליה וניו זילנד לפני שפקדה את ישראל-אירופה-והאמריקות, והאוסטרלים והניו זילנדים דיווחו ברשתות החברתיות: אצלנו 2020 נגמרה ועכשיו כבר 2021, ותשמעו, זה בדיוק אותו חרא. (סליחה).

אבל כדי לא להיות שלילית מדי (שהרי, למשל, ראש המשפחה משתקם היטב מנפילת האופניים האימתנית שלו, שעליה סיפרתי בפוסט הקודם) – ובכן, כדי להוסיף התבוננות חיובית, חישבתי ומצאתי (במסגרת חישוביי המיותרים בהחלט) שראשי התיבות תשפ"ג עשויים להתפרש כ – תהיה שנה פחות גרועה. שזה איחול מצוין בעיניי, ובשמחה הייתי חותמת על האפשרות הזאת, והלוואי שתתממש.

ואם להמשיך ברוח החיובית הזאת (עדה ק., תסתמי), הנה עוד כמה שורות שכתבתי באחד הבקרים של סוף הקיץ:

שאריות לילה
עדיין
שרידים של שקט,
חסד
של קרירות,
פנסי הגינה מוסיפים להאיר
את האור
שמתגבר

*

ושתהיה שנה טובה לכולנו!

שכוחה

לפנות ערב בגינה הציבורית:
על ספסל אחד נשכחה
חולצת ג'ודו קטנה
לבנה,
ובאחד הבתים בשכונה
יש אימא אחת נבוכה
תוהה:
ואיך אספיק לכבס
ומנין אשיג עכשיו
יש מאין
חולצה חדשה
ומה ילבש הילד
בחוג של מחר –
ואני כבר קיוויתי
שבערב
יתכנס היום אל סופו
נטול טרדות
נקי מדאגות
ואיך התבדיתי