בנושא החם של 'פרפרים' הוצע הנושא 'מה יש לי בתיק'.
א-הא. תיקים זה נושא כאוב. יש לי בתיק יותר מדי דברים, וראש המשפחה קורא לו לפעמים 'המזוודה'. ואז מוסיף עוד דברים, משלו, שאסחב לו, כי לו אין תיק (הצעה לנושא החם: למה לגברים אין תיקים?)
אז מה יש לי שם. הדברים הרגילים: ארנק, מפתח, טלפון. משקפי שמש. משקפי קריאה. עוד זוג משקפי קריאה ליתר ביטחון (בלי משקפיים אני סומא בארובה). ממחטות נייר. אבק שנוצר מממחטות נייר.
ציוד קורונה: שתי מסכות חד פעמיות, מסכה אחת מבד. בקבוק קטן של אלכוג'ל (כמעט ריק כבר, אבל קורונה הזאתי, תיפח רוחה הארורה, עוד ממשיכה).
פנקס קטן. עיפרון, עט. גומיה לשיער למקרה שהקליפס יתפרק. בתיק של העבודה (שאני כבר לא עובדת) היה לי גם מסרק קטן, קרם ידיים ושפתון בלי צבע. אבל את אלה אני כבר לא סוחבת איתי ביומיום. אגב, היה לי שם גם ספר תהילים קטנטנן בגודל חצי אצבע. היום אני כבר לא רואה מה כתוב בו, אפילו עם משקפיים, ואת מזמור כ"ג אני בין כך ובין כך יודעת בעל פה. אז הוא נשאר בתיק ההוא (שעוד הולך איתי לפעמים לשיעורי ציור).
כשנוסעים לנסיעה של שעה-שעתיים וצפונה מזה: בקבוק מים (יש לי שלושה גדלים שונים לבחירה, בהתאם לאורך המסע ואופיו). תרופה שאולי תגיע השעה לקחת. כובע. סוודר קטן למזגן (בקיץ. לא, אל תתחילו איתי).
פעם הייתי לוקחת לנסיעה (אפילו קצרה) גם ספר. היום לא צריך, יש אפצליקציות. לפחות זה.
התיק עצמו הוא בדרך כלל תיק גב (תעמדי ישר! תיישרי את הכתפיים!), שלא נראה מאוד גדול, וגם לא מאוד כבד, אבל יש בו הרבה מקום והוא מחולק היטב ומאוד נוח. היות שאחד הדברים שאני הכי שונאת לעשות זה להעביר ציוד מתיק אחד למשנהו, אני בדרך כלל לא מחליפה אותו: הוא הולך איתי לסופרמרקט, לטיסה לחו"ל, לקונצרטים, לחתונות (בחיי). פשוט מתוך עצלות.
במי אני מקנאה? במי שיכולה להחליף תיקים לפי הצורך, להעביר מאחד לשני, לא לשכוח שום דבר בישן וגם אחר כך למצוא כל מה שצריך מהר בתיק החדש. יש אנשים שנולדו עם מזל, אני לא אחת מהם.
את הפסקה האחרונה כאן למעלה כתבה עדה ק. זאתי תמיד תמצא על מה להתלונן.
בלוגיעדה 