אתמול בערב סולקתי אחר כבוד מן הטלוויזיה, כלומר לא הורשיתי לצפות בשום דבר שרציתי, כי היה משחק כדורגל של ברצלונה נגד קבוצה אחרת, וזה היה בעל חשיבות קוסמית וראש המשפחה היה מוכרח לראות. ממקום מושבי בחדר השני שמעתי קולות שהעידו שמתרחשת שם איזו דרמה, וכשנכנסתי לסלון לבדוק ראיתי שראש המשפחה כבר לא מסוגל לשבת מרוב התרגשות, ושהוא כמעט מקפץ על השטיח. התברר שהיה ניצחון ברצלוני מסעיר. וסליחה על הדיווח היבשושי, אבל אני – ובכן – לא כל כך מתעניינת בכדורגל.
הבוקר סערו על כך הכותרות. לאחר שעיין במדור הספורט שאל ראש המשפחה אם 'רמונטאדה' פירושו בספרדית 'היסטוריה'. אמרתי שלא נשמע לי, בדקתי במילון הספרדי, לא כל כך מצאתי תשובה, אבל ללא ספק התברר לי שגם בספרדית אומרים 'היסטוריה', ולא שום מילה שמתחילה ב-R. אז נועצתי בגוגל, ושם באמת התברר ש- remuntada היא בכלל מילה קטלאנית – מה שלא היה צריך להפתיע, שהרי ברצלונה יושבת בקטלוניה, כפי שנודע לי במסעי בספרד לפני פחות משנתיים. ובכן, התברר ש- remuntada היא צורת ה-past participle של הפועל remuntar, שפירושו, בקטלאנית, הוא בערך 'לנסוק (שוב)'. ואז בדקתי ליתר ביטחון גם במילון-הכיס הקטלאני שלי, ההוא שקניתי במסעי הנ"ל, ואכן כך. והנסיקה הזאת מתייחסת אולי לניצחון הגדול של ברצלונה (4 גולים?!) ברגע האחרון, אחרי שמצבה בתחילת המשחק היה בכי רע (אבל, גילוי נאות: כל הגיגיי בנוגע לכדורגל ולקטלאנית הם בעירבון מוגבל, לאמור ט.ל.ח).
מכל מקום, אשר על כן חשבתי על הַמְרָאוֹת שונות, ובאופן טבעי לחלוטין הגעתי שוב לרקפונת הבודדת שלי בפינת הרחוב בירושלים. השבוע חזרתי לירושלים אחרי חופשת סמסטר ארוכה, והלכתי לבדוק (פעמיים!) בפינת הרחוב – ולא כלום. הרבה עלים ירוקים יפים, אבל שום פרח ושום ניצן ושום שריד נובל, אף שבדקתי היטב. אולי פשוט פיספסתי את נסיקת-הפריחה במהלך פברואר, ואולי הרקפת הספציפית הזאת התעייפה וּויתרה השנה. כמו שאמר לי פעם הצורף הנחמד כשחזרתי והבאתי לו לתיקון שרשרת שנקרעה, שום דבר לא מחזיק לנצח, אפילו אנחנו לא. והוא ידע על מה הוא מדבר, ואכן נפטר לפני שנים אחדות. וגם דליה רביקוביץ – שידעה דבר אחד או שניים על עניינים כאלה – ניסחה זאת היטב בשירה הנפלא 'גאווה', ובפרפראזה פרועה עליו אפשר לומר שאפילו סלעים נשברים, ומה גם רקפות.
אבל – מה שלא סביר – אם בכל זאת היא תמריא פתאום במחצית השנייה של מרץ, אני אדווח.
