ברצלונה שטופת תיירים, ובליל עצום של שפות נשמע בה בכל פינה. גם עברית, והרבה – מה שלא צריך להפתיע: הג'מבו ג'ט שבו הגענו מתל אביב אמור להכיל כארבע מאות ומשהו מושבים, אבל אני בטוחה שהיו בו לפחות אלף וחמש מאות נוסעים, דחוסים בכל פינה שאפשר להעלות על הדעת – רובם ישראלים דוברי עברית. לא יודעת למה חשבתי פעם שג'מבו הוא מטוס נהדר (איזו ילדה טיפשה הייתי), אבל היום הוא לא נראה לי מלהיב. אולי בשל מוטת הכנפיים העצומה שלו הוא גם מפרפר בהמראה ובנחיתה כמחשב להישבר ברוח צידית, מה שלא מגביר את חיבתי אליו. ובכלל, אם כבר חייבים להטיס תיירים בקפסולות מעופפות, עדיף שלא יהיו בהן כל כך הרבה אנשים בבת אחת.
ואם כבר מדברים על שפות (ואיך לא אדבר עליהן): מדברים כאן ספרדית וקטלאנית. ספרדית אני מבינה קצת, קטלאנית פחות. תגליתי הגדולה היחידה בינתיים: ברכת השלום הספרדית (Hola) נהגית כאן במלרע ולא במלעיל. למה תמיד חשבתי שהיא מלעילית? לא זוכרת, אולי משום שכך מסומן במילון הספרדי-אנגלי שלי. לא משנה, אולי הקטלאנים הוגים במלרע. את ההיגוי הקטלאני המילון לא יראה לי בין כך ובין כך.
את המילון הזה קניתי בקליפורניה לפני כמעט שלושים שנה. כי רבים משמות המקומות בקליפורניה הם בספרדית, ורציתי לדעת מה פירושם. בינתיים זקנתי מאוד והעיניים שלי התקלקלו, והאותיות במילון נעשו קטנות עד כדי כך, שאפילו עם משקפיים אני בקושי רואה מה כתוב שם.
העיניים המתקלקלות והבדיחה על הצורך במשקפיים כשהיד איננה ארוכה מספיק – זה מזכיר לי שאני רואה כאן המון תיירים עם מוטות-מאריכים לצורך צילומי סלפי. בהתחלה חשבתי שזה מקל הליכה, ותהיתי על המספר הגדול של נכים, רובם צעירים, בברצלונה. בדיעבד התברר שכולם בריאים, אלא אם כן מחשיבים את צילומי הסלפי והעלאתם המיידית לפייסבוק כמחלה.
עוד משהו קטן: La Rambla, הרחוב שבו נמצא השוק המקורה: קראתי באיזה מקום שמקור שמו הוא במילה הערבית רמל (=חול). כמו רמלה אצלנו. או שכן או שלא – אבל הנה, גם שפות יכולות לזווג זיווגים.
עד כאן גלויה ראשונה. תאמרו: למה כל כך הרבה בלבולי מוח לשוניים במקום לספר על ברצלונה. נכון, זה מוזר, אבל ככה זה אצלי: הכול עובר דרך שפות והכול מוביל אליהן. גם ברצלונה.
