אתמול ראיתי בטלוויזיה חלק מתוכנית על סופ"ש חורפי באיסלנד. נדמה לי שזה היה פרק מסדרה שמשלבת טיולים עם אוכל, והפעם הגיע תורה של המדינה המוזרה הזאת.
כשתכננו את נסיעתנו בקיץ האחרון, שבה הזמנו גם את הילדים עב"ל, חשבנו על איסלנד, אבל התברר שהתחלנו לחשוב מאוחר מדי – כי לצורך מסע כזה צריך להתארגן היטב מראש. חוץ מזה המרחק לשם קצת מרתיע, שלא לדבר על המחירים. בסוף יצא כזכור שנסענו לקרואטיה, ולא מאוד הצטערתי, כי המסע בערבות הקרח השוממות מפחיד אותי. מצד שני, יש באיסלנד משהו מאוד מסקרן.
הסרט של אתמול תיאר בין היתר את המאכלים האופייניים, חלקם מוזרים עד אימה. מי שהגישו את המוזרים הנ"ל התנצלו בטיעון שטעמם פחות גרוע מריחם (!). שזה דבר מפתיע להגיד כשרוצים לעודד מישהו לאכול, במיוחד בהתחשב בעובדה שעידן הוויקינגים כבר עבר, ולא חייבים לאכול כריש מיובש וכו' כדי לשרוד את החורף.
איך שלא יהיה, הסרט כלל גם ביקור בחווה לגידול כבשים וטעימות מן המעדנים שהופקו מהן. נדמה לי שגם הטבעונים מתייחסים בסלחנות-מה לשימוש האיסלנדי המופרז במזון מן החי (החל בחמאה וכלה בכבשים), שהרי איסלנד לא התברכה בהרבה צומח אכיל (מלבד פירות יער מגוונים). את הכבשים נראה שמגדלים בתנאים נוחים ויפים (עד שאוכלים אותם), ובמיוחד התרשמתי מן 'הכבשה הוויקינגית הילדגרד', שאי אפשר היה לי להישאר אדישה אליה ואל שמה המפואר.
האכזבה הגדולה של המטייל בתוכנית הייתה שלאורך כל הסופ"ש הוא לא הצליח לראות את הזוהר הצפוני. על הזוהר הזה אני יודעת מעט בלבד, אבל נוטה להסכים שזו באמת אכזבה. מצד שני הגייזר שצולם בהתפרצותו היה באמת מרשים.
הסרט שודר אחר הצוהריים בערוץ אחת ('כאן'). זה מזכיר לי שתם אהרון עשה מסע פרסום קטן בערוץ הזה לפני תחילת השידורים של תוכנית חדשה שלו (שבה טרם צפיתי). המסע כלל פרסומת מצחיקה שבה הוא פונה אל צופי הערוץ ומסביר להם שאם הם רואים אותו, פירוש הדבר שהם כבר עברו את גיל שישים (לאמור: גריאטריים). משום כך כנראה הוא מדבר אליהם בקול רם, לאט ובהטעמה, וחוזר שוב ושוב על כל פרט (ואפילו מספר להם שהוא 'הבן של אורלי') – כדי שיצליחו לשמוע, להבין, להפנים ולזכור.
אני מניחה שיש מי שהפרסומת הזאת מרגיזה אותו, אבל אותי היא נורא מצחיקה, אף שאני בדיוק בגיל הבעייתי שאליו היא מופנית. את התוכנית שלו, כאמור, עוד לא ראיתי, אבל בכל פעם שנתקלתי בסרטון הפרסומת עצרתי כדי לצפות בו עד תומו וצחקתי שוב.
אז איך זה קשור לאיסלנד? ככה שאני לא אוהבת לנסוע לחו"ל ושונאת להיות תיירת, ונופיה הציוריים והמבודדים של איסלנד מפחידים אותי – ולמרות זאת היא מציתה את הדמיון. אז אולי עוד מתי שהוא אגיע אליה. אולי בפנסיה.
אפילו שקלתי להפסיק לעבוד בשנה הבאה, כי עייפתי במקצת מכל הטירטורים – אבל בינתיים קיבלתי רגליים קרות והודעתי שאני ממשיכה. איסלנד תיאלץ לחכות.
בלוגיעדה 