חלומות באספמיה

לאחרונה נדלקתי על הרעיון של צדק פואטי:
אני משתעשעת במחשבות על האפשרות (הדחוקה אך מרנינה) שהמפלגה של ליברמן,  שהייתה האדריכלית של חוק המשילות שהעלה את אחוז החסימה,  לא תעבור אותו בעצמה.

אם זה יקרה,  הרי שיהיו לזה כמה יתרונות ולקחים בתחומים שונים:
בראש ובראשונה,  העיקרון החינוכי:  אל תחרוש מזימות,  שמא תיפול בעצמך בבור שחפרת.
שנית,  עקרון העונש:  מי שמתנהג כמו שליברמן התנהג בשבוע שעבר בעימות של ערוץ 2,  צריך להיענש איכשהו.
שלישית,  התועלת המעשית:   זה ישפר את המשילות (הָא!)
רביעית,  עקרון ההתאמה:  בלי ליברמן יש סיכוי שיהיה לנו שר חוץ שגם מבין משהו  –  ולו רק משהו זעיר ביותר  –  בדיפלומטיה.
ומעל לכול,  כמובן,  חמישית: הצדק הפואטי,  שיזלוג מן הספֵירה של התיאוריה הספרותית וימטיר עלינו מטובו בחיים האמיתיים,  כאן ועכשיו.

הלוואי.

מודעות פרסומת