רציתי לכתוב על הסטטוסים והמאמרים המרושעים (כן, יש גם כאלה) שנכתבים עכשיו על שמעון פרס שהלך לעולמו: אלה שמוצגים כשירות לציבור, אבל נועדו בעיקר (כך נדמה) להוכיח שמחבריהם מתוחכמים ומקוריים יותר מן ההמון הפשוט (ההוא שיודע שאין מדברים סרה במתים). רציתי להגיד שאין שום דבר מקורי ברשעות, משום שהיא עתיקה כמו הגבעות.
אבל אז שמעתי שחברי כנסת מובילים מן "הרשימה המשותפת" הודיעו שלא ישתתפו בטקס הלוויה, ואז נגמר לי החשק לכתוב על הרשעות. כי נזכרתי שיש עוד תופעה אחת שעתיקה כמו הגבעות: הטיפשות.
אשר לשמעון פרס עצמו – לא, הוא לא היה מושלם, ומן הסתם עשה גם הרבה טעויות. אבל נאמנים עליי דברי אבי ששינן לי בילדותי, חזור ושנן: רק מי שלא עושה, לא טועה.
ועכשיו, מֵשֶּתַּמָּה עשייתו, יגיע אל מנוחתו הנכונה. אמן.
בלוגיעדה 