בערוץ הראשון החדש של 'כאן' מקרינים כל ערב בשעה אחת עשרה פרק בסדרה הדנית Borgen . מדובר בדרמה פוליטית משובחת שיש שמשווים אותה ל'בית הקלפים', אף כי היא שונה ממנה במידה רבה. מה שמושך את לבי במיוחד (אבל לא רק) הוא כצפוי הלשון הדנית השולטת בה. אני מתה על דנית. היא מזכירה לי את הילדים ההם שלימדתי לפני המון שנים, יותר משלושים: הם ידעו אנגלית ודנית, ואני עזרתי להם בשיעורי הבית שלהם בעברית ובתנ"ך, ועל הדרך הם לימדו אותי כמה מילים דניות וניסו ללא הצלחה לתקן את המבטא שלי. הדנית דומה מאוד לאנגלית ולגרמנית, אבל המבטא החמוד של הדנים מערבל הכול עד כדי כך שקשה לזהות זאת.
Borgen פירושו 'הטירה', וכך מכונה לפעמים הארמון העתיק בקופנהאגן שבו יושבים כיום – תחת אותו גג – הפרלמנט, הממשלה ובית המשפט העליון. הדנים כנראה הבינו מזמן שזה סידור מצוין: באופן הזה הפרלמנט והממשלה אינם יכולים להרשות לעצמם לשלוח דִי-נַיינִים לעלות על (ולהרוס את) בית המשפט, משום שאם יעשו זאת ייאלצו בעצמם לעבוד בהמשך בתוך אוהלים.
כשראינו את הפרק הראשון אמרתי לראש המשפחה שקומפלקס הבניינים שם נראה לי מוכר. היינו בקופנהאגן בירח הדבש שלנו, אבל זה היה כל כך מזמן שבקושי אפשר לזכור משהו. בכל זאת זכרתי שהיינו מחוץ לאיזה ארמון ממשלי-מלכותי, ששם בדיוק צילמו באותה עת פרסומת למשהו. גם זכרתי שבזמן שאני התבוננתי אז בתנועות המנוסות והמקצועיות של הדוגמן האלגנטי, בחן ראש המשפחה בהערצה את המצלמות שבהן השתמשו (הָאסֶלבּלַד! הו!)
בקיצור, זכרתי שמן הארמון ההוא פונים שמאלה והולכים והולכים לאורך הנהר (או לשון הים?) עד שמגיעים לבת הים הקטנה. כשהזכרתי לראש המשפחה הוא חשב שאני הוזה, אבל היום, בניגוד לימי ירח הדבש שלנו, יש מפות-גוגל, ובדקתי: חיפשתי את בורגן בקופנהאגן, מצאתי במפה, פניתי שמאלה וצפונה, לאורך הנהר, והלכתי עם עכבר-שמאלי לחוץ עוד ועוד עד שהגעתי אליה: Den lille Havfrue – בת הים הקטנה שבטיילת ה-Langelinie . כמו שזכרתי. איך היא יושבת שם, על סלע בתוך המים הרדודים, סמוך לחוף, ולא אכפת לה כל התיירים שהלכו את כל הדרך לראותה: היא לא מתבוננת בהם, ופניה היפים והעצובים פונים מן הסתם גם היום החוצה, אל הים הפתוח ואל חלומותיה האבודים.
בלוגיעדה 