נקודה

עץ התפוז.
מה יש בו שמזכיר לי כך את ילדותי.
העלווה הירוקה על רקע תְּכוֹל שמֵי חורף.
כְּתום הפרי
נחבא וגם נגלֶה.
בושם הפריחה שיתענן סביב סביב.
רעש עסקנות הציפורים
מכל העבָרים.
מה יש בו שמזכיר לי כך את ילדותי.
הכול מזכיר לי כך את ילדותי.
האבודה.
שלא תשוב.

*Tegest

כשאמי הייתה מגלה סימנים של חוסר סבלנות,  הייתי אומרת לה:  את,  כשחילקו סבלנות,  לא היית שם.

שזה לא לגמרי הוגן  –  כי מעבר לעובדה שברור שגם אני לא הייתי שם,  ברור לי גם שסבלנות איננה מוצר שמחלקים באיזה מקום.  צריך להגיע אליה,  בעבודה קשה,  והדרך מלאה מהמורות.

סַבְלָנוּת
הַשְּבִיל הַמַּעְפִּיל אֵלֶיהָ
חָבוּי בֵּין פִּתּוּלִים
עַתִּיר מַהֲמוֹרוֹת
תְּהוֹמוֹת נִפְעָרִים
לֹא בָּטוּחַ
שֶאַגִּיעַ

 

[*בכותרת: מילה אהובה עליי,  באמהרית.  פירושה:  סבלנות.  יכולה לשמש גם כשם פרטי של אישה. הכי אני אוהבת לכתוב/לצייר אותה (בעט נובע!)  –  אבל לשם כך אני צריכה להעלות תמונה של כתב היד שלי מן המחברת,  ואין לי סבלנות בשביל זה עכשיו.]

לא עכשיו

סקרלט אומרת:
אחשוב על כך אחר כך,
כשיהיה לי כוח.
סקרלט
לא באמת קיימת,
אבל תמיד נוכחת.
לא שאני תמיד מעריכה
את דעתה –
אך בעניין הזה אשמח
לנהוג כמוה,
לחשוב על זה אחר כך
כשרק יהיה לי כוח,
ולא עכשיו.
רק לא עכשיו.