מה שהתחדש מן הפעם שעברה הוא שאין הרבה חדש. כלומר, דלקת הריאות עברה (כנראה), אבל השאירה אותי נידפת כעלה. מחלה עם זנב ארוך, מה שנקרא. כתוצאה מזה אין לי חשק לעשות הרבה ואני עושה רק את מה שחייבים. שזה גם לא מעט, בעצם.
בינתיים התרגשו עלינו ימי טרום-פסח – אלה שבהם כולם עסוקים בניקיון בעוד מזג האוויר עסוק בללכלך את הכול בחזרה. התחלתי לנדנד לראש המשפחה שיעזור וכולי, ואתמול הצלחתי לגייסו למשימה החשובה של ניקוי אחד המדפים בארון הספרים שבחדר העבודה. לפני כמה שנים הוא השתלט על המדף הזה והפך אותו למחסן ציוד לאופניים (מיני תרמילים וצעיפים וכו', מעורבים בערמות עיתונים ישנים שאיש אינו מעיין בהם). אני שמחה לבשר שהמדף התפנה סוף סוף, ואני נהנית מריקנותו המרהיבה לפני שאמלא אותו בקלסריי המתפוררים שכבר לא נותר להם מקום על שולחן הכתיבה (נושא כאוב בפני עצמו, ולא, אל תשאלו).
מן הון להון ערכתי אתמול בשביל ראש המשפחה העסוק את רשימת הקניות השבועית לסופר, ורשמתי שם כמובן גם חבילת מצות (שניים וחצי קילו, רחמנא ליצלן, אנחנו מחובבי הז'אנר), קמח מצות ומצרכים לחרוסת. לא רשמתי ממרח שוקולד (מתוצרת 'השחר העולה'), אף שזה משהו שהולך נהדר עם מצות, וגם מזכיר לי את ילדותי האבודה (וגם את ילדותם האבודה של ילדיי. איך שהם גדלו, זה לא ייאמן ממש). הסיבה שלא רשמתי את הממרח היא שנבהלתי קצת מרוגל אלפר, שבסגנונו הנלבב כתמיד אסר לאחרונה על קוראיו עתירי המחשבות לקנות אותו, כי היצרן הודיע שהוא תורם להתנחלויות. בבוקרו של יום האתמול נתתי לראש המשפחה הרצאה ארוכה בעניין הזה, ותהיתי בה איך עיתון הארץ לא מתבייש לפרסם מאמרים שכתובים בסגנון הזה (ונניח עכשיו לתוכן) – אז ראש המשפחה היצירתי נרמז והלך וקנה בסופר, יחד עם חבילת המצות המבוקשת, גם את ממרח השוקולד של 'השחר העולה'. שנאמר, דווקא וכו'.
אז עכשיו המצות על הדלפק במטבח, והממרח על השיש, ואני לא נוגעת באף אחד מהם, כי אני מחכה לפסח, וחוץ מזה אף אחד מהם לא באמת נחוץ לבריאותי. אבל בכל פעם שאני עוברת שם אני מסתכלת על שניהם בערגה (ילדותי הרחוקה, וכו').
כמובן שהייתי יכולה להגיד לראש המשפחה שיקנה נוטלה במקום השחר העולה. יש להניח שיצרני נוטלה לא תורמים להתנחלויות, ולכן את זה רוגל אלפר לא אסר לצרוך בינתיים (אם כי מי יודע, אולי בעתיד יתברר שהם אשמים באיזה חטא אחר). מצד שני, כידוע, מים גנובים ימתקו. וחוץ מזה לא ממש מתחשק לי לעשות את מה שרוגל אלפר מצווה, ואם יחשדו בי בשל כך שאני לוקה בהתקרנפות או בהשתייכות למחנה של מירי רגב ושות', אני אצטרך פשוט להתמודד עם הסיכון ועם תוצאותיו וזהו.
בלוגיעדה 