* Panta rei

פורסם בתאריך על ידי

אתמול,  בשעת בוקר מוקדמת של יום גשום מאוד,  בשער הגיא לכיוון ירושלים,  בתוך ענן:

פלגים קטנים של מים קולחים במרץ בצד הכביש,  במקביל לו,  מדלגים ממפל למפל.  אבל הם ממהרים בכיוון ההפוך לשלי:  אני לירושלים,  והם מערבה,  למטה,  אל כור מחצבתם.  לַים.

***

בירידה אל מוצא הכול תקוע.  שיהיה בריא מי שתכנן את הסיבוב בזווית האיומה הזאת,  ושיהיה בריא ומהיר מי שבונה עכשיו זווית משופרת.  בינתיים אני בוחנת בעיון את הצוק שבצד הכביש,  אולי אמצא בו כבר את הסנונית הראשונה של הרקפות.  זו פינה שחביבה עליהן.

אבל,  אכזבה:  טרם.

***

בדרך חזרה,  בשער הגיא,  אחר הצהריים:

השלט ביציאה מירושלים מבשר:  כביש  1 זורם.  אכן זורם,  רק לא אמרו מה זורם.  התנועה בטח לא זורמת,  להפך.  גשם כזה לא ראיתי כבר הרבה זמן,  אם בכלל.  הפלגים הקטנים מהבוקר הפכו לנהרות בוץ זועמים שמפלסים לעצמם נתיבים עמוקים ומפותלים בתוך הכורכר שבשוליים. לפעמים הם משתחלים מתחת לגדר הנמוכה ופולשים גם לתוך האספלט של הכביש ומציפים חלקים ממנו.  זה כמעט מפחיד:  עוד נצטרך לשוט הביתה.  מזל שהאוטובוס גבוה,  יש סיכוי שלא נטבע.  והגשם מוסיף ויורד ללא הפוגה.

***

אני לא יודעת הרבה על כמויות משקעים,  אבל נדמה שאתמול ירדה כאן כמות של חודש.  אחרי שזה ייגמר והשמש תחזור,  והרקפות יצוצו,  יהיה כאן הכול ירוק כמו באירלנד,  רק בלי הכּבָשׂים.  מה רע?

***

[* "הכול זורם" (הקרליטוס)]

8 מחשבות על “* Panta rei”

    • רק עכשיו ראיתי את התגובה! משום מה וורדפרס הכניס אותה להסגר, ורק עכשיו ראיתי ושחררתי אותה 🙂
      ואכן, חשוב לברר מה זורם. בימים טרופים אלה של עבודות בכביש 1, התנועה בדרך כלל לא זורמת… תודה.

      אהבתי

    • באמת אני תוהה איך הם מסתדרים בלי גשם. אף פעם לא יוצא להם לשמוע את הטיפות רוקדות על גגוני פלסטיק וכאלה. זה באמת הפסד.

      אהבתי

סגור לתגובות.