אם אני לא אכתוב כל הזמן פוסטים על גינת בר של מאיר שלו, איך ידעו שאני אני?
אז מה שקראתי אתמול (ספוילרים וכו') היה הפרק 'איטליה בגינה', שבו נמסר גם מתכון לרוטב מרווה בשביל הפסטה. ההוראות הרלוונטיות לפוסט הזה הן כדלהלן: צריך "חופן עלי מרווה טריים, ישר מהגינה. אם שולחים אל הקטיף ילד, עדיפים חופניים, ואם ילד קטן – שלושה חופנים" (עמ' 107).
אני לא מתה על פסטה ולא זוכרת מה טעמה של מרווה (בושות, עדה ק.) – אבל המתכון, מסיבות ברורות*, מצא חן בעיניי.
_______________
(*וככתוב בסוף הפוסט הזה)
בלוגיעדה 
ממוגג הדימוי של הידיים הקטנות מביאות מרווה מלוא חופניים זעירים
איזה כיף שאת את 🙂
כיון שאין שום סיכוי שאקרא את הספר הזה, נהנית מאד מכל מה שאת מביאה משם………
אהבתיאהבתי
על זה בדיוק חשבתי: על מלוא חופניים זעירים (:
אהבתיLiked by 1 person
זה מה שעושה אותו כל כך ענק בעיני, היכולת הזאת לזקק ותמצת את הדקויות המתוקות של החיים.
אהבתיאהבתי
ועם חיוך דק, כמעט בלתי נראה.
אהבתיאהבתי
ממוגג לב, על שני חופנים ועל שלושה של מרווה. ובדיוק היום ראיתי אצל הירקן בכפר ערימות של מרווה למכירה. זו העונה.
אהבתיאהבתי
חייבת לחפש בוויקיפדיה, להיזכר איך זה נראה. נדמה לי שפעם היה לי תה מרווה.
אהבתיאהבתי
מרווה זה נהדר, בכל דרך. ממליצה לך להיזכר 🙂
אהבתיאהבתי
אני עובדת על זה, ראי תגובתי למעלה למניפה 🙂
אהבתיאהבתי
שאת תעברי "לסדר היום" עם תיאור הידיים הזעירות? לא ולא! 🙂
למרות שיש לי מרווה בגינה, לא מכירה את הטעם, כי יש לי איזו הנחה שהיא מרה כלענה.
אהבתיאהבתי
זהו, אני די נעולה על העניין הזה של ידיים קטנות. אני זוכרת שהבחנת בזה פעם, נדמה לי שבתגובה לפוסט שאליו הפניתי בסוף הפוסט הזה. חדת-עין שכמותך (:
בעניין טעם המרווה – אני צריכה לברר את העניין הזה, ראי תגובותיי למעלה.
אהבתיאהבתי