לפעמים, בגלישת הבוקר שלי באינטרנט, אני מוצאת פנינים.
למשל היום. קראתי ריאיון (שפורסם נדמה לי ב'מעריב') עם יורם לס (לא בא לי להתווכח עכשיו על קביעותיו בענייני קורונה, אבל אני תוהה אם הוא אכן תמיד כל כך טועה ומטעה בכל מה שהוא אומר. לא משנה). בקיצור, משך את עיני משהו שהוא אמר שם דווקא בענייני פוליטיקה: שהיא "אומנות של ניווט בין קרחונים". זה כל כך נכון בעיניי, ולא רק לפוליטיקה. ואם להישאר בענייני קורונה – רוני גמזו הוא לא פוליטיקאי, אבל לא אתפלא אם גם הוא מרגיש כמי שמנווט בין קרחונים, והם חדים ומשוננים במיוחד.
*
ועוד באינטרנט, הבוקר: עופר מסין כותב בדף הפייסבוק שלו שהוא תוהה לאן נעלמו החלומות שהוא ואשתו רקמו על העתיד בעת שהיו סגורים ומסוגרים עם ילדיהם בבית, בווהאן, בחודשי סגר הקורונה. "אסור לנו לשכוח את החלומות", הוא כותב שם. וגם זה כל כך נכון.
אולי חלומות הם סם החיים.
למרות שאני חוששת שאני כבר שכחתי את כל חלומותיי, או לפחות את רובם.
בלוגיעדה 
אפשר להתווכח עד כמה יורם לס טועה ומטעה בענייני הקורונה, אבל מה שבעיני הכי לא מוצא חן אצלו, היא הדרך שבה הוא מדבר: כאילו זו אמת אבסולוטית, והאחרים מדברים שטויות. הייתי מציעה לו (ולהרבה אחרים) מעט ענווה….
אבל האימרה שפוליטיקה זה הרבה ניווט בין קרחונים היא באמת נכונה גם בעיני.
ולגבי חלומות – אעז ואומר שאת רוב חלומותי הגשמתי, ועכשיו אני רק מאחלת לי שימשיך להיות כמו שעכשיו (שהרי בטוח זה לא יקרה….)
אהבתיLiked by 1 person
הסגנון שלו אכן מעצבן, לדעתי זו הייתה טעות מצידו שהוא אימץ אותו.
אני יכולה לאחל רק התגשמות של כל חלום:)
אהבתיLiked by 1 person
אומרים שהמנגינה היא שקובעת ויורם לס צורם לי באוזן.
אהבתיאהבתי
גם לי. אני מנסה להקשיב לפעמים לרעיונות שמאחורי המנגינה (וגם מאחורי המילים), ומהבחינה הזאת – לא הכול צורם לי.
אהבתיאהבתי
אבל הוא כתב שהחלומות נשארו מחוץ לדלת… הוא כותב נהר.. וגם העניין הזה של ניווט בין הקרחונים, כל כך "פיוטי".. אולי אפשר "לצאת מהקופסא" של מהו חלום ולחלום אחרת…
אהבתיאהבתי
הוא אכן כותב נהדר, אני עוקבת אחריו כבר חודשים. למדתי מן הקריאה הרבה על סין, אבל לא רק עליה.
אהבתיאהבתי
הצלחתי לעשות לייק סוף סוף
אהבתיLiked by 1 person
לי נראית פוליטיקה בעיקר כמו אמנות השקר, התככנות, הדאגה לעצמך, התאווה לכיבודים ושררה.
אהבתיאהבתי
אם היא מתנהלת כמו שצריך – מתוך תבונה ורגש אחריות – היא לא צריכה להתנהל כך. עקרונית, פוליטיקה לא אמורה להיות דבר שלילי. אבל אצלנו לאחרונה אכן לא רואים הרבה מלבד הדברים שהזכרת.
אהבתיאהבתי
אנשים שאין להם שמץ של פקפוק והיסוס ושיודעים הכל הכי טוב, מפחידים אותי. ולכן גם יורם לס ועדר המאמינים שלו נראה לי מפחיד , בגלל שיש השלכות לדבריו ומאמינים שהולכים בעקבותיו…
אהבתיאהבתי
העניין של 'מאמינים' שהולכים בעקבותיו באמת לא ברור לי. היות שלרובנו אין מושג של ממש בעניין, מוטב לא להתבסס על אמונות, אלא לנהוג לפי ההוראות המקובלות (בכל העולם) ולקוות שהן נשענות היטב על מידע ועל שכל ישר. יחד עם זאת – זה לא מונע ממני להקשיב גם לדברים אחרים. אגב, יורם לס חוזר ומדגיש שלמרות כל דעותיו יש להישמע להוראות, חבל ש'מאמיניו' אינם מצייתים.
אהבתיאהבתי
ניווט בין קרחונים נדמית בעיני כמטפורה שמייצגת סיטואציות חברתיות רשמיות. הלבוש והאיפור והתסרוקות המוקפדות של הנוכחים והנוכחות, גורמים להם לאבד כל טיפה של חמימות אנושית. אינטאקציה חברתית בפורום כזה נותנת תחושה של ניווט בין קרחונים.
אהבתיאהבתי
וחוץ מזה – ניווט בין קרחונים הוא גם מסוכן. אפילו הטיטאניק טבעה בגללם.
אהבתיאהבתי
חלק מהדברים שיורם לס אומר הם דברים נכונים. אבל האופן שבו הוא מגמד את כל מגיפת הקורונה הוא קיצוני ומסוכן. הוא משתמש בטון הדיבור שאותו אימץ, גם בצעקות – כדי להעביר את המסר שלו.
היה את העימות הטלוויזיוני הזה, עם פרופ' גליה רהב, שבו הוא פשוט צעק עליה והאשים אותה. עכשיו, רהב היא זו שעומדת בחזית המאבק הרפואי נגד הקורונה בבי"ח שיבא. היא זו שפוגשת את החולים, היא זו שרואה את מצוקת הצוותים הרפואיים – והיא גם זו שרואה שהקורונה היא בהחלט לא שפעת, אלא הרבה יותר. עמד לס, שאיננו זה שפוגש את הקורונה באופן מעשי, וצעק על רהב. זה היה מעשה בזוי וכוחני.
די ברור לי, שהאמת איננה נמצאת בחזקתו של צד אחד בלבד. גם ברור לי, שלס איננו מטומטם. אפילו ברור לי, שהוא מסתכל על האינטרסים של המדינה, כשהוא מוכן להשלים עם מספר קורבנות מסוים כדי לא להרוס את הכלכלה של מדינה שלמה.
יש דברים, שבהם לס צודק:
* מספר הנפטרים בארץ עדיין נמוך.
* נשאים יכולים להיות אנשים בריאים, שאינם באמת חולים (א-סימפטומטים). יש לספור את מספר החולים רק כשסופרים חולים ממש. נשאים יש לספור בנפרד, גם כשהם מתגלים בבדיקות.
* רוב המתים בארץ היו בממוצע גילאים סביב גיל 80 – כשבלי הקורונה אנשים מתים, בממוצע, בגיל 82.
* אנשים שמתים, או אנשים שהיו מתים, ממחלות רקע – נספרים כנפטרים מקורונה (במידה וחלו בקורונה, כמובן). כך, חולה סרטן סופני, שממילא זמנו קצוב – נספר כנפטר מקורונה ולא כנפטר מסרטן.
לא מזמן התפרסם סרטון ישן, מימיו של לס כמנכ"ל משרד הבריאות, שבו סירב לספק תרופה (אינטרפרון) לאדם שחלה בפוליו – בשל מחירה הגבוה של התרופה. התברר, שאנשים שכן זכו לקבל את התרופה, סבלו משיתוק קל יותר מאשר אלו שלא קיבלו. האופן שבו לס מסתכל על העניין הוא אכזרי, גם אם הוא מחוייב המציאות. אני, למשל, לא מבין את מי שמוכן לשבת ב"ועדת סל התרופות" ולחרוץ גורל אנשים למוות. אנחנו מקבלים את זה כאקסיומה, כאילו "אין כסף לעזור לכולם" – רק שזה שקר. יש כסף, רק שמשיקולים פוליטיים מעדיפים לתת אותו כקצבאות לחרדים, לישיבות ולכוללים. כשביבי ראש ממשלה וליצמן שר הבריאות – הבחירה שלהם היא אוטומטית, ואיננה מתחשבת בטובת החולים בהכרח.
אז אני בעד שגם דעות כמו של לס תשמענה. רק לא באופן, שבו הוא משמיע אותן.
אהבתיLiked by 1 person
בקריאה חוזרת שמתי לב למשפט "לא בא לי להתווכח עכשיו על קביעותיו בענייני קורונה". אז זו לא הזמנה לויכוח. 🙂
והייתי רוצה רק עוד קצת, ברשותך:
הרעה החולה באופן שבו אנו נלחמים בקורונה בארץ – היא העובדה, שהכל הפך להיות פוליטי.
הפרוייקטור, רוני גמזו – אני מאמין שהוא ירים ידיים בקרוב. צדקו פרופ' גבי ברבש וקודמיו – אלופי הצבא – כשסירבו לקבל תפקיד ואחריות ללא סמכויות. גמזו לא מספיק חזק כדי לעמוד מול ביבי, מול שר הבריאות אדלשטיין ומנכ"ל המשרד החדש. כולם רוצים כוח וסמכויות ולא מוכנים לוותר עליהם. מבחינתם, גמזו הוא בעיקר שעיר לעזאזל מצוין במקרה של כישלון. התנהלות הדרג הפוליטי, כמו למשל ההחלטה לייבא אלפי אברכים מארה"ב מוכת הקורונה – שומטת את הקרקע מתחת לניסיונותיו של גמזו ליצור יחסי אמון. אני מעריך, שבסוף הוא ירים ידיים.
אהבתיLiked by 1 person
אז לא אתווכח:)
לא יודעת מה יהיה עם גמזו, נצטרך לחכות ולראות. אני עוד לא מספידה אותו.
בנוגע ליורם לס – אפילו גמזו אמר שיש נקודות נכונות בדבריו, אבל שהוא לא מספיק מכיר את המצב בבתי החולים. זה נשמע לי תיאור הגיוני.
לא אתפלא אם בסופו של דבר יתברר שלס צדק בכמה דברים – אבל גם כאן, אין ברירה אלא לחכות ולראות – ובינתיים גם להיזהר.
אהבתיLiked by 1 person
ואני לאחרונה חווה לילות של סיוטים
אהבתיאהבתי
אוי, מקווה שתמצאי להם תרופה. מאחלת רק מחשבות טובות וחלומות פז!
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שהדימוי של פרופסור לס שפוליטיקה דומה לניווט בין קרחונים מצמצמת ואולי אפילו הלוואי שהיתה כך. כי הרי יש בה כל כך הרבה מניפולציות, מאוויים אישיים, כוחנות ולא, לא רק פה ולא רק עכשיו. אני חוששת שבגלל כל אלא אנשים בעלי שיעור קומה נמנעים מלהגיע לפוליטיקה ורבים שמגיעים בורחים או נעכלים מה מאוד.
ובכל זאת, זה זמן נפלא לחלומות…)
אהבתיאהבתי
אכן, דומה שאנשים טובים מתרחקים מהמקצוע, וזה חבל, כי אנחנו די זקוקים להם.
אני אשתדל לחלום:)
אהבתיאהבתי
לא שמעתי הרבה את יורם לס, אבל שמעתי הרבה על יורם לס…
הדימוי שלו מעניין אבל נראה לי שפוליטיקה זה יותר שדה מוקשים מאשר עם עם קרחונים.
גם לי כבר אין חלומות לצערי
אהבתיאהבתי
אני עוד זוכרת אותו מימיו כמנכ"ל משרד הבריאות וכמגיש תוכנית מדע בטלוויזיה. הוא השתנה לא מעט מאז.
אהבתיאהבתי
יותר מהתכנים "המבריקים", נראה שיורם לס נהנה בעיקר ממעמד ליצן חצר.
אני הייתי משנה את הציטוט ל: "להלך בין גחלים".
אהבתיאהבתי
כן, למרבה הצער הוא סיגל לעצמו גינונים כאלה. הוא טוען שהם יעילים לצורך העברת מסרים, אבל לדעתי הוא טועה.
אהבתיאהבתי
זה לא סתם ראיון, זו היתה כתבת/ראיון האמצע של לס, כולל תמונה על "הדש הקדמי" של המוסף. לא קראתי, משעממים אותו ראיונות אישיים, אז אני קורא רק את ה"בוקסות".
לגבי חלומות בסגר, היו לי גם חלומות בבידוד אי שם במרץ.
אהבתיאהבתי
זוכרת שהייתם בבידוד כשחזרתם מחו"ל. בידוד נשמע לי אפילו גרוע מסגר:(
אהבתיLiked by 1 person