לא יודעים, לא יודעים

קראתי באיזה מקום שאחד הטיעונים נגד מדענים ורופאים המתנגדים למדיניות הקורונה (סגרים וכו', וע"ע העצומה המדוברת המתארגנת בימים אלה) הוא שהם פועלים נגד המיינסטרים של עולם המדע.

עכשיו, אני לא מעריצה גדולה של המיינסטרים בשום תחום. ובכלל, מדע לא ממש קשור למיינסטרים. הוא קשור במדידות, עובדות ופרשנות שלהן. הפרשנות של המיינסטרים לא בהכרח נכונה יותר מזו של המיעוט. וגם, הפתעה-הפתעה: אפילו מדענים נוטים לפעמים לחשוב 'כמו כולם' ונזהרים שלא לצאת אל מחוץ לקופסה.

מי שחושבים הפוך מהמיינסטרים אולי באמת טועים, אבל לא בהכרח, בטח שלא כפועל יוצא מהגדרת השתייכותם או אי השתייכותם לזרם המרכזי. גלילאו גליליי, למשל, לא היה במיינסטרים, ואף על פי כן מסתבר שצדק (עובדה: היא אכן נעה). כמוהו גם זמלווייס, שיצא עם הדרישה המהפכנית שרופאים ירחצו את ידיהם כשהם עוברים מחדרי המתים לחדרי הלידה. זו הייתה הצעה לא-מיינסטרימית בעליל, אבל בדיעבד התברר שהצדק היה איתו. ומן הסתם היו גם אחרים כמותם.

בעוד חמש שנים יש מצב שנדע מה הסיפור האמיתי עם קורונה הזאתי. עד אז נדונונו לדשדש בתוך ספקות, לשמוע גם את המיינסטרים וגם את מתנגדיו ולא לדעת מי צודק. אי הוודאות אוכלת בנו בכל פה – אבל זה מה שיש, ועם זה צריך להתמודד איכשהו.

וכדאי גם להקפיד על מסכות ושאר ההמלצות הפשוטות, אם לא מסיבה אחרת אזי מהסיבה הפשוטה שאפילו אם לא יעזרו, הן לא ממש יכולות להזיק. אולי אפילו – בלי קשר לקורונה – ימנעו כמה מקרים של הדבקה בשפעת ושל התקפי אלרגיות וכיוצא בזה, שזה רווח נקי לרבים מאיתנו.