Bloganuary: Prompt 1

(English after the Hebrew)

זה היום הראשון לפרויקט Bloganuary, שעליו סיפרתי כאן.

הנושא הראשון: איזו עצה הייתי נותנת לאני בת-העשרה שהייתי?

המממ… לא בטוח שאני יכולה לייעץ לה. מבחינות רבות היא הייתה טובה ממני. נכון שהחכמתי במרוצת השנים. נכון שאני מנוסה יותר ויודעת ששום דבר לא קורה כמתוכנן – ושזה לא בהכרח אסון.

אבל – היא ידעה לחלום ולקוות. אני איבדתי את המיומנות הזאת.

אולי הייתי אומרת לה: אל תאבדי אותה. שמרי עליה, טפחי אותה. בלעדיה הופכים החיים למדבר שממה.

אולי היא זאת שיכולה לתת לי עצות.
אולי כדאי שתעשה זאת.

*

What advice would you give to your teenage self (Bloganuary, first prompt):

Hmmm… I am not sure I am in the position to give her advice. In many ways, she is/was superior to me. True, I am wiser, I am more experienced than she was. I know things don't turn out the way you planned them. And I know it is not necessarily all that bad. She did not know all that.

But – she knew how to dream and how to hope. I have lost that skill.

Maybe I should tell her: Don't lose it. Cherish it. Life is so dreary without it.

Maybe she is the one who could give some advice to me.
Maybe she should.